|
|
صفحة: 265
עוד מבט : מקורות מים משותפים במקומות רבים בעולם יש מקור מים אחד והוא משותף לאזורים נרחבים ואף למדינות אחדות , לדוגמה : אגן הניקוז של הנילוס נמצא בשטחן של 11 מדינות , וישראל חולקת את נהר הירדן ואת מקורותיו עם ירדן ולבנון . חלוקה של מקור מים בין מדינות יכול להיות גורם מאחד , המעודד שיתוף פעולה בין מדינות , והוא יכול להיות גורם מפריד המלבה סכסוכים ואף מלחמות - בעיקר כאשר קיים מחסור במים . עיקר הבעיות נובע ממצבים שבהם חלק ממקורות המים של מדינה אחת מתחדשים על ידי מים המגיעים אליה ממדינה שכנה - אם בזרימה עילית דרך נהרות , ואם בזרימה תת קרקעית של מי תהום . כאשר המדינה שממנה מגיעים המים מגבירה את ניצול מי הנהר או מי התהום שבשטחה , או מזהמת אותם , נפגעים מקורות המים במדינה שהמים זורמים אליה . הנילוס , למשל , עובר במצרים , סודאן ואתיופיה , והוא מקור למאבק מים בין אתיופיה ( התורמת 85 % ממי הנילוס אך צורכת רק 1 % ממימיו ) ומצרים ( שאינה תורמת לו מים , אך צורכת 85 % ממימיו . ( בשנת 1966 גובשה אמנה בין-לאומית הכוללת חוקים לשימוש במים משותפים - " אמנת הלסינקי . " אמנה זאת קובעת , אמנם , כי המדינות החולקות ביניהן אגן ניקוז של נהר צריכות להימנע משימוש במים באופן שיזיק למדינות אחרות , ולתאם ביניהן בנייה של מפעלי מים , ואולם תקנות אלה לא תמיד מיושמות . כך , לדוגמה , נהר הגנגס ( גנגה ) זורם מהרי ההימלאיה שבצפון הודו אל בנגלדש השכנה . הודו בנתה על הנהר סכר , וניצלה ניצול מוגבר את מימיו , ובעקבות זאת סבלו אזורים חקלאיים בבנגלדש ממחסור במים . נושא ניצול מי הנהר גרם לסכסוך בין שתי המדינות במשך שנים רבות . בשנת 1996 נחתם ביניהן הסכם המעגן את זכויותיה של בנגלדש למים . אך על אף ההסכם , הודו מתכננת להטות את מי הנהר לצורך השקיה בדרומה של המדינה , והנושא נמצא בדיונים במוסדות בין-לאומיים . רבים מסכסוכי המים הקיימים בעולם מתנהלים בין מדינות במזרח התיכון , בין השאר בשל העובדה שבאזור זה מתגוררים 5 % מתושבי העולם , אך מצויים בו רק 1 % מכלל המים בעולם . וכך , מתוך 10 המדינות שהוגדרו על ידי הממשל האמריקני כבעלות הסיכויים הגבוהים ביותר לפריצת מלחמה בשל סוגיית מים - למעלה ממחצית נמצאות במזרח התיכון . סכסוכי המים המרכזיים במזרח
|
|