|
|
صفحة: 230
תהליכי הסעה הגלים עולים אל החוף וחוזרים לים כל הזמן , ללא הפסק . תנועה זאת של הגלים יוצרת זרם חופי , * המתקדם לאורך החוף ובמקביל אליו . תוך כדי כך הזרם מסיע את חומרי הבליה , שהגיעו מהיבשה אל הים וטרם הפכו לסלע מלוכד . כיוונו של הזרם החופי תלוי בכיוון הרוח . לאורך החוף הדרומי של ישראל , למשל , במשך מרבית ימות השנה כיוון הזרם הוא מדרום לצפון . תהליכי השקעה כאשר העוצמה של הגלים , והקצב שבו הם מגיעים אל החוף , נחלשים ואין בכוחם לשאת עוד את חומרי הסחף , הם משקיעים אותם על החוף . דוגמה לתהליך זה הם גרגירי החול במישור חוף הים התיכון בישראל . מקורם של גרגירים אלה בחומרי סחף של נהר הנילוס , שנסחפו מאתיופיה והצטברו בחזית הדלתה * של הנילוס . גרגירים אלה נסחפים בים על ידי זרמים לאורך החוף של סיני ועד לחופי ישראל . הסעת הגרגירים אל החוף עצמו נעשית באמצעות זרמי החוף והגאות והשפל . מכשולים שונים ( מפרץ * או מכשול מלאכותי כמו שובר גלים , ( הניצבים בדרכו של זרם החוף , מחלישים גם הם את מהירות הזרם וגורמים להשקעת החלקיקים במקום . לכן , כאשר בונים נמלים או מעגנים אחרים לספינות ולאוניות , יש להביא בחשבון את כיוון הזרימה של זרם החוף , כדי שלא ייסתמו על ידי החול . לדוגמה : נמל אלכסנדריה שבמצרים נבנה ממערב לדלתה של הנילוס , מאחר שהכיוון של זרם החוף הוא ממערב למזרח . אילו נבנה הנמל ממזרח לדלתה , בתוך זמן קצר הוא היה נסתם בחול . באזורי חוף בעלי שיפוע מתון נוצרת רצועה המשמשת בדרך כלל כחוף רחצה - שפת הים . * החלק הקרוב לים מתכסה במים ונחשף לסירוגין , כתוצאה מהעלייה של הגלים אל החוף , וירידתם ממנו . על שפת הים שוקעים חומרי הסחף שהגיעו ממדרונות סמוכים או משפכי נהרות , וכן חומרי סחף שהובאו על ידי הגלים וזרם החוף . מקור הסחף קובע במידה רבה אם שפת הים תהיה מכוסה בחול , בחלוקים או באפר דק . תהליך יצירתם של מערות , קשתות ועמודים בים הסעת חומרי סחף על ידי זרם החוף בדרך כלל הגלים מגיעים אל החוף בזווית ומעלים את חומרי הבלית באלכסון לנקודה א . השטיפה החוזרת מחזירה אותם בקו ישר לנקודה ב . הגל הבא מעלה שוב את חומרי הבלית באלכסון לנקודה ג , והשטיפה החוזרת מעבירה אותם בקו ישר לנקודה ד . כך מתקדמים חומרי הבלית , בצורת זיגזג
|
|