|
|
صفحة: 61
" לטאטא" פסולת כזאת חזרה לכדור הארץ , או שימוש בלייזרים קרקעיים שיאיצו את מהירות השברים ויעלו אותם למסלול רחוק יותר מכדור הארץ . עד שיחל ביצוע המשימה היקרה - ניקוי החלל מן הפסולת - יש חשיבות רבה למיפוי העצמים הנעים סביב כדור הארץ ולחיזוי מסלולם , תוך פיתוח מנגנוני התרעה המזהירים מפני התקרבותם . כבר כיום פועלים מגוון מתקני מעקב כאלה , אך הם מסוגלים לגלות אובייקטים רק מגודל מסוים ומעלה . משמעות הדבר היא שמיליוני שברים קטנים יותר אינם נתונים במעקב והם עלולים לגרום נזק . מידע רב על גרמי השמים הצטבר בידינו הודות לפעילות נרחבת של מדענים וסוכנויות חלל במדינות שונות . אך לצד הידע שנצבר - רב הנסתר על הגלוי , ומרחבי היקום טומנים בחובם " סודות" רבים הממתינים להתגלות . אלא שלצד האתגרים המקצועיים העומדים לפני האנושות המבקשת להמשיך ולחקור את מרחבי היקום , ניצבות גם שאלות ערכיות מסובכות : הטלסקופים , החלליות , סוכנויות החלל , תחנות החלל , מעבורות החלל , המחקרים המדעיים - כל אלה ועוד כרוכים בהוצאות עצומות . אין פלא כי מדינות רבות מתחבטות בשאלה באיזה היקף לתקצב את חקר החלל , ורבות מסוכנויות החלל הגדולות נאבקות על תקציביהן . ומה דעתכם ? האם נכון להקצות לחקר החלל תקציבים גדולים , או שמא נכון יותר להפנות אותם לטיפול בעניינים הבוערים כאן , על פני כדור הארץ ? בשנים האחרונות עסקו בנאס"א בתכנון כלי טיס חדש , שהיה אמור להיות פסגת הטכנולוגיה והחדשנות - החללית המאוישת אוריון . אוריון הייתה מיועדת להיות בטוחה יותר ובעלת טכנולוגיות חדישות יותר מאלה שהיו קיימות עד היום . ואולם עלותו הגבוהה של המיזם גרמה בשנת 2011 לביטולו . בתמונה : הדמיה של אוריון במסע סביב הירח . משני צדיה של אוריון אפשר להבחין בפאנלים הסולאריים שהיו אמורים לספק לה אנרגיה
|
|