|
|
صفحة: 181
נוצרים רודפים יהודים מומרים היה אפשר לצפות שהנוצרים יקבלו בברכה את התנצרותם של היהודים , אך המרת הדת דווקא הגבירה את המתח בין היהודים לנוצרים . לאחר שהיהודים המירו את דתם , שוב נפתחה לפניהם הדרך למלא תפקידי פקידות בממשל . ואולם , המוני העם ראו במומרים מתחרים הזוכים במרמה בעמדות כוח במדינה - הם טענו כי יהודים אלו המירו את דתם רק כדי לזכות ביתרונות שהיו שמורים לנוצרים בלבד . לדעתם , אותם נוצרים חדשים לא היו אלא מתחזים , שאינם נאמנים לנצרות כפי שהנוצרים הוותיקים נאמנים . לכן המוני העם תבעו לבודד את הנוצרים החדשים , כפי שנהגו להשפיל את היהודים , ולמנוע מהם להגיע למעמד חברתי גבוה משל הנוצרים שיאיים עליהם . היהודים המומרים גם כונו בכינוי הגנאי מרנוס , חזירים . על רקע זה התרחשו גילויי אלימות כלפי מומרים , כגון פרעות בטולדו ב1449- ומהומות אלימות בין " נוצרים חדשים" לבין " נוצרים ותיקים" בערים שבדרום ספרד ב . 1473- אנוסים שומרים בסתר על יהדותם טענותיהם של הנוצרים התחזקו בגלל האנוסים . האנוסים היו יהודים שנאלצו להמיר את דתם , אבל המשיכו לשמור על יהדותם בסתר על אף הקשיים שהיו כרוכים בכך . בעיקר השתדלו האנוסים לקיים את צום יום כיפור ולהתפלל בו - היו שהתחזו לחולים כדי שיוכלו לצום , אחרים השתדלו ללבוש ביום זה בגדים לבנים כפי שנהוג ביום כיפור . בסוכות נהגו האנוסים לצאת אל השדה ולבנות לעצמם סוכות ; ולקראת פסח אפו מצות וערכו בסתר את הסדר . ואולם , האנוסים לא יכלו לשמור את סודם זמן רב - שכניהם הנוצרים שמו לב שהם ממשיכים לקיים אורח חיים יהודי אף על פי שהמירו את דתם . כאשר הבחינו הנוצרים כי בשבתות של היהודים ובחגיהם עשן אינו מיתמר מארובות בתיהם של שכניהם המומרים , או כאשר ראו כי שכניהם מקפידים לקנות בשר רק אצל קצב מומר , או כשהבחינו כי בניהם ובנותיהם של מומרים נישאים אלה לאלה - מיהרו והלשינו עליהם לפני הכנסייה . הכנסייה ראתה בקיום מנהגים יהודיים בקרב המומרים סטייה מן ההלכה הנוצרית , והכריזה כי דינם מוות . על האנוסים בבלמונטה בעיירה בלמונטה שבצפון פורטוגל שרדה קהילה ובה כמאתיים יהודים מצאצאי האנוסים . במשך מאות שנים הם קיימו כמה ממנהגי היהדות : הם שמרו את צום יום כיפור , וקראו לו " היום הגדול" או " היום הטהור , " אבל עשו זאת בי"א בתשרי ( ולא בי' בתשרי , ( כדי שלא להיות חשודים בעיני האינקוויזיציה בשמירת מנהגים יהודיים . את חג הפסח - " החג הקדוש" - חגגו במשך שמונה ימים , והנשים , לבושות לבן , אפו מצות בטקס מיוחד . לזכר קריעת ים סוף נהגו לצאת ביום החמישי של החג לנהר הסמוך לבלמונטה , והיכו על המים בענפי זית . את התפילות והטקסים של אנוסי בלמונטה ניהלו הנשים . המילה העברית היחידה שנשמרה אצלם היא " אדוני , " ואותה נהגו לומר בתפילות ובברכות . בשנת , 1991 חמש מאות שנה אחרי גירוש ספרד , החלו יהודי בלמונטה לחזור בגלוי לחיק היהדות , בעזרת שליחים מישראל , המלמדים אותם את מנהגי היהדות . בחג החנוכה תשנ"ז ( 1997 ) נחנך בבלמונטה בית כנסת חדש .
|
|