|
|
صفحة: 173
היהודים משתלבים בחיי הכלכלה של ח'ליפות קורדובה בערים שבח'ליפות קורדובה התפתחו קהילות יהודיות , ואליהן הצטרפו מהגרים יהודים מצפון אפריקה , מן המזרח התיכון ומצפון אירופה . מלבד בקורדובה היו קהילות גם בסביליה , בטולדו , בלוסינה ובערים אחרות . היהודים שחיו בערים האלה גרו בקרב שכניהם , אך הייתה להם גם אפשרות להתגורר בשכונות מיוחדות להם , שקמו לרוב במרכזי הערים . היהודים התקיימו למחייתם מחקלאות - גידול כרמי גפן וזית - וכן ממלאכות - צביעת בדים , עיבוד עורות , טוויית משי וצמר , סנדלרות וצורפות . יהודי ספרד עסקו גם במסחר - היו בהם בעלי חנויות בשוקי הערים ; ואילו אחרים סחרו עם צפון אפריקה , מצרים וארצות אחרות במזרח . חסדאי אבן שפרוט - מנהיג בח'ליפות ומנהיג היהודים הקשרים ההדוקים בין היהודים לח'ליפים המוסלמים התבטאו בתפקידים שמילאו מנהיגי היהודים בחצרות השליטים . אחד המנהיגים היה חסדאי אבן שפרוט 970-910 ) בערך , ( שחי בקורדובה . הוא היה רופא , בין היתר של הח'ליף עבד א-רחמן השלישי . בזכות השכלתו הרפואית ושליטתו בשפה הערבית תרגם אבן שפרוט ספרי רפואה מיוונית לערבית . את התרגומים כתב עם נזיר ושמו ניקולס , שקיסר ביזנטיון שלח לקורדובה במיוחד לצורך זה ( בשנת . ( 949 מכיוון שהיה בקיא בשפות של תושבי הסביבה - הערבית ולשונות הרומנס * - מילא אבן שפרוט תפקיד בכיר בח'ליפות . הוא היה יועץ כלכלי של הח'ליף והאחראי על גביית המכס מן האניות שהגיעו לאנדלוסיה . עוד הוא עסק בענייני חוץ . למשל , מטעמה של ממלכת לאון הוא נשלח לממלכה הנוצרית לשאת ולתת עמה כדי להשכין ביניהן שלום ( מפה 20 עמ' . ( 168 בצד תפקידיו בחצר השליט סייע חסדאי ליהודים בח'ליפות קורדובה ומחוצה לה . הוא ניצל את קשריו ההדוקים עם הח'ליף כדי להביא לפניו את ענייני היהודים . הוא גם קשר קשרים עם קהילות יהודים מרוחקות - עם ראשי הישיבות בארץ ישראל ובבבל - והזמין חכמים מישיבות בבל לבוא וללמד בישיבות שבאנדלוסיה . הוא גם קשר קשרים עם תושבי מדינת הכוזרים * שהתגיירו . חסדאי אבן שפרוט תמך בבלשנים ( חוקרי לשון ) ובמשוררים שישבו בחצרו . שניים מהם היו מנחם בן סרוק 970-920 ) בערך ) ודונש בן לברט 990-920 ) בערך . ( מנחם התפרסם בחקר הלשון העברית . הוא חיבר את המחברת - מילון עברי ובו פירושים של המילים המופיעות בתנ"ך . לטענתו , בשורש של מילה עברית יש אות אחת או שתי אותיות , או יותר . דונש בן לברט הסכים עמו בנושא זה . רק אחר כך קבעו מלומדי ספרד שלשורשים של רוב המילים בעברית יש שלוש אותיות , ותפיסה זו מקובלת עד ימינו . " המחברת" של מנחם בן סרוק הופצה גם בקהילות אשכנז , וכמאה שנים אחר כך , באשכנז , הסתמך רש"י בפירושיו על המילים במילונו ועל הפירושים שחיבר ( על רש"י , עמ' . ( 91 רומנס * השפה המדוברת בפי הנוצרים , ובה כמה ניבים : אראגונית , קסטיליאנית , קטלאנית ופורטוגלית . מקורה בלטינית . כוזרים ( וגם : כזרים ) * עם שממלכתו השתרעה בין הים הכספי לים השחור . מלך הכוזרים והמקורבים לו התגיירו כנראה במאה השמינית . אגדות רבות נקשרו באירוע זה , ולא ידוע כיצד התגיירו ומה הניע אותם לעשות זאת . במאה העשירית חרבה ממלכת הכוזרים , והם נטמעו בקרב שכניהם הרוסים והתורכים . התגיירות הכוזרים שימשה בסיס לחיבור הפילוסופי "הכוזרי" שכתב ר' יהודה הלוי ( עמ' . ( 177 בספר זה הציג ריה"ל את דעותיו בשיחה בין רב יהודי , כוהן דת נוצרי וחכם מוסלמי , הפורסים לפני מלך הכוזרים את עקרונות דתם . המלך בוחר ביהדות .
|
|