|
|
صفحة: 162
לנצרות או למות . היו יהודים שהצליחו להימלט לארמון הבישוף והתבצרו שם , אך הצלבנים גברו עליהם והרגו אותם . מעריכים כי מספר הקרבנות היהודים בעיר וורמס הגיע לכשמונה מאות . מוורמס המשיכו הצלבנים למיינץ . משהגיעו אל העיר גילו כי שעריה נעולים בפקודת הארכיבישוף , אבל למחרת פתחו לפניהם אנשים מן העיר את השער . יהודי מיינץ ביקשו להציל את חייהם ושילמו כסף וזהב לארכיבישוף ולרוזן העיר כדי שיגנו עליהם - אבל גם כאן נדרשו היהודים להיטבל לנצרות , ואם סירבו נידונו למיתה . מעריכים כי כאלף יהודים נרצחו במיינץ . בעת הפרעות בקהילות של וורמס ומיינץ קרעו הצלבנים ספרי תורה ושרפו בתי כנסת . פרעות היו גם ביהודי קלן וביישובים הסמוכים לה , שיהודי העיר ברחו אליהם והסתתרו בהם בעזרת הארכיבישוף של העיר . לעומת הקהילות בערים וורמס ומיינץ , שהוחרבו , בערים אחרות , כדוגמת שפייר , התערב הבישוף לטובת היהודים והגן עליהם , כפי שהתחייב בפריווילגיה שהעניק להם ( עמ' . ( 84 באותן הערים היהודים לא נפגעו . השפעתן של גזרות תתנ"ו על חיי הרוח של היהודים מהי עוצמת פגיעתן של הגזירות במסע הצלב הראשון במרכזי התורה אשר באשכנז ? האם הביאו למשבר ולמפנה מבחינת הפעילות הרוחנית והיצירה הספרותית ? [ ... ] מן המקורות - ובעיקר מרשימות הזכרת הנשמות של הנספים בתתנ"ו - עולה , כי רובם הגדול של בני משפחות אלה , דהיינו : חכמיהן המובהקים של מגנצא ( קהילת מיינץ ) ושל ורמייזא ( קהילת וורמס , ( נהרגו באותן גזירות [ ... ] חכמים אלה במגנצא ובורמייזא נספו יחד עם בניהם . מכאן , שנושאיה העיקריים של היצירה הרוחנית - בניהן של אותן משפחות מיוחסות - אבדו מן העולם . די בה בעובדה זו לבדה כדי ללמד , כי פגיעתן של גזירות תתנ"ו הייתה קשה ביותר . יחד עם חכמים אלה נבזזו ונקרעו גם ספריהם . אלה מעטים ויקרים היו בלאו הכי , ואין צורך להאריך בדברים כדי להדגיש את משמעותה של פגיעה חמורה זו . ( א' גרוסמן , חכמי אשכנז הראשונים , עמ' ( 435 . 1 כיצד פגעו פרעות תתנ"ו בחיי הרוח של היהודים בעת התרחשותן ? . 2 על פי קטע מחקר זה , כיצד השפיעו הפרעות על חיי הרוח של הדורות הבאים ? יהודים בוחרים למות על קידוש השם יהודים רבים סירבו להתנצר , ובחרו למות על קידוש השם . * היו אבות ואמהות שלפני מותם המיתו גם את ילדיהם - בעיניהם הנצרות הייתה עבודה זרה , והאפשרות שהם או ילדיהם יחיו כנוצרים הייתה קשה ממוות . לפני מותם הם אמרו את הפסוק " שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" - כדי להדגיש את האמונה היהודית באל אחד , בניגוד לאמונה הנוצרית . קידוש השם * מוות על קידוש השם איננו חדש בהיסטוריה של העם יהודי : בעת העתיקה ידוע לנו לדוגמה סיפורם של חנה ושבעת בניה שבחרו במוות במקום להיכנע לגזרות אנטיוכוס .
|
|