|
|
صفحة: 127
תושבים באימפריה מתאסלמים מלבד ערבים-מוסלמים , שמוצאם מחצי האי ערב , חיו באימפריה שהקימו הח'ליפים גם בני עמים ודתות אחרים . המוסלמים כפו את האסלאם על עובדי האלילים , ומספר המתאסלמים מקרב עובדי האלילים וגם מבני דתות אחרות הלך וגדל . תחילה היה מעמדם של תושבי האימפריה המתאסלמים נחות ממעמדם של הערבים-המוסלמים . הערביםהמוסלמים נמנעו מלהתחתן עמם ואף לא העניקו להם תפקידים במערכת המנהל של האימפריה . מלבד זאת הם חויבו במסים מיוחדים - ג'זיה , מס גולגולת , וח'ראג , ' מס קרקע - ובתמורה הגנו הח'ליפים על חייהם ועל רכושם . ברבות השנים קיבלו המתאסלמים זכויות שוות לזכויות הערבים-המוסלמים ואף מונו לתפקידים בצבא ובמערכת המנהל והמשפט . ליהודים ולנוצרים מעמד מיוחד באימפריה המוסלמית יחסם של המוסלמים ליהודים ולנוצרים תושבי האימפריה היה שונה מיחסם לעובדי האלילים : המוסלמים לא כפו על היהודים והנוצרים את האסלאם , וקיוו שיתאסלמו מרצונם . היהודים והנוצרים נהנו מיחס מועדף וזכו למעמד מיוחד של בני חס ? ת , כי נחשבו לעמי הספר , אהל אל ? - תא ? - עמים שבידם ספר קודש ובשורה דתית שקדמה למוחמד . לכן התירו להם המוסלמים לחיות על פי מנהגי דתם . עם זה , כמו המתאסלמים , שילמו גם הם מס גולגולת ומס קרקע , ובתמורה השלטונות הגנו על חייהם ועל רכושם . אף על פי שהח'ליפים העניקו ליהודים ולנוצרים מעמד של בני חסות , הוטלו עליהם הגבלות משפילות , והן מכונות חוקי ע ? מר . בחוקי ע ? מר נקבעו איסורים : על היהודים והנוצרים נאסר לבנות בתי כנסת או כנסיות חדשות , וכדי לשפץ את אלה שניזוקו או נהרסו נדרש היתר מיוחד ; נאסר עליהם לערוך תהלוכות דתיות ברחובות וללמוד את הקוראן ; הם לא הורשו למסור בבית המשפט עדות נגד מוסלמי ונאסר עליהם לרכוב על סוס ; יהודים ונוצרים נדרשו לשאת על בגדיהם סימני היכר חיצוניים - סימן צהוב ליהודים , וכחול לנוצרים . לא ברור מיהו הח'ליף שהטיל את ההגבלות - ע ? מר ? ן אל-ח'טאב ) עמ' ) 120 או ע ? מר השני ) הח'ליף בשנים - ) 720-717 וכמו כן אין מסמך ברור המעיד על ההגבלות . בחיי היום-יום חוקים אלו כמעט שלא נאכפו , והח'ליפים המשיכו להיעזר בבני החסות לתפקידים מגוונים בח'ליפות , כגון פקידים , רופאים , מתורגמנים וסוחרים . על הנייר משערים כי בערך בשנת 2500 לפסה"נ החלו במצרים להשתמש ביריעות לכתיבה . יריעות אלו יוצרו מסיבים של צמח הגומא - קני סוף שצמחו בדלתה של הנילוס . הגומא מכונה פפירוס , וזה מקורה של המילה נייר בשפות אירופיות רבות , למשל בשפה האנגלית , paper ובצרפתית . papier את המצאת הנייר מייחסים לטצאי לונג , פקיד בחצר המלוכה בסין , שייצר נייר בשנת 104 לסה"נ מעיסה של שבבים מגזעי עצים , רשתות דייגים וקנבוס . בזכות המצאתו זו הוא זכה בתואר אצולה . בשנת , 712 כאשר המוסלמים כבשו את העיר סמרקנד , הם למדו מהשבויים הסינים את סוד ייצור הנייר והחלו לייצר אותו בכמה מרכזים באימפריה שלהם : במאה השמינית בבגדד , ומאוחר יותר בדמשק ובקהיר . בהבדל מן הסינים , המוסלמים ייצרו את הנייר מבדי כותנה . השימוש בנייר התפשט באירופה רק במאה האחת עשרה , והוא החל בצרפת , באיטליה , בסיציליה ובגרמניה . יש הטוענים כי השימוש בנייר באירופה החל מאוחר משום שהכנסייה סירבה להשתמש במוצר של המוסלמים , ויש הטוענים כי השימוש המאוחר נבע מהתנגדותם של יצרני הקלף ) שעליו נהגו לכתוב עד שהשימוש בנייר נהיה רווח , ) שחששו לפרנסתם . בסוף המאה השמונה עשרה בצרפת המציא לואי רובר את מכונת ייצור הנייר הראשונה , ומחיר הנייר הוזל .
|
|