|
|
صفحة: 113
ד . הצום - א-סום : המוסלמי צם בכל ימי חודש הרמדאן , החודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי . חודש זה מציין את תחילת ההורדה של הקוראן מן השמים אל מוחמד . הצום נמשך מזריחת השמש ועד שקיעתה , ובשעות החשכה האכילה מותרת . כל מוסלמי ומוסלמית חייבים להתחיל בהדרגה בקיום מצוות הצום מגיל שבע . הצום נועד לבטא תשובה , חרטה על חטאים , שליטה עצמית , התקרבות לאל וניסיון להרגיש את סבלם של העניים ולהזדהות אתם . בשל השיטה שלפיה נקבע לוח השנה המוסלמי - על פי מולד הירח - ומכיוון שעיבור השנה באסלאם אסור , חודש הרמדאן אינו חל בעונה קבועה בשנה . במהלך צום חודש הרמדאן המוסלמים ממשיכים לעבוד , אם כי משתדלים לקצר את יום העבודה . הצום מסתיים בעיד אל-פיטר , חג הפסקת הצום , והוא נמשך שלושה ימים . ה . העלייה לרגל - אל-חג : ' על כל מוסלמי הבריא בגוף ובנפש חלה חובת העלייה לרגל לכעבה שבמכה ולאתרים מקודשים בסביבתה לפחות פעם אחת בחייו . עולה הרגל חייב לבצע לקראת כניסתו למכה כמה פעולות : להיטהר , להתבשם , לגזוז ציפורניים , לגלח את שפמו , ללבוש בגדים לבנים ולא לכסות את ראשו . אישה העולה לרגל חייבת גם היא להיטהר ולהתבשם . לאחר פעולות אלו עולה הרגל צריך להתפלל ולהצהיר על כוונתו לקיים את מצוות העלייה לרגל , וכן לקרוא על לוח השנה לוחות השנה השונים מבוססים על תופעות טבע : הקפת כדור הארץ את השמש והקפת הירח את כדור הארץ . הלוח העברי והלוח המוסלמי מבוססים על חודשי הירח , כלומר על תקופה שבין מולד אחד של הירח לבין המולד הבא אחריו - זוהי התקופה של הקפה אחת של הירח סביב כדור הארץ . שנים עשר החודשים שבהם הירח משלים שתים עשרה הקפות סביב כדור הארץ כוללים שלוש מאות חמישים וארבעה ימים ( שנת ירח ;( ואילו זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש , שעל פיו נקבע לוח השנה הנוצרי , הוא שלוש מאות שישים וחמישה ימים ( שנת שמש . ( מכיוון שהחגים היהודיים חייבים לחול בכל שנה באותה עונה , כי הם חגים חקלאיים , בלוח העברי הפער בין הקפות כדור הארץ סביב השמש ובין הקפות הירח סביב כדור הארץ נסגר בכל כמה שנים על ידי הוספת חודש בשנה - אדר א ; ושנה כזאת נקראת " שנה מעוברת . " לא כך בלוח המוסלמי : מוחמד אסר על המוסלמים לעבר את השנה , ולכן החגים של המוסלמים נעים מעונה לעונה . חודש הרמדאן , למשל , יכול לחול בכל אחת מעונות השנה . לעומת זאת הלוח הנוצרי מבוסס על שנת השמש - בלוח זה שנים עשר חודשים , ובהם שלושים או שלושים ואחד ימים , למעט חודש פברואר , שבו עשרים ושמונה ימים , ולעתים עשרים ותשעה ימים . תפילת המוסלמים ליד הכעבה בעת החג , ' סוף המאה העשרים
|
|