|
|
صفحة: 92
פעילותו של רש"י השפיעה גם על סביבתו הנוצרית . אחד האנשים שהושפעו מפירוש רש"י היה הנזיר ניקולס דה לירה . ( 1340-1270 ) הוא היה בקיא בעברית ולמד את פירושי רש"י למקרא , הסתמך בפירושיו על פירושי רש"י , ואף טען שר' שלמה , כך קרא לרש"י , הוא הפרשן ההגיוני ביותר של כתבי הקודש . פירוש רש"י למקרא היה הספר העברי הראשון שהודפס אי פעם , והוא יצא לאור בשנת 1475 באיטליה . במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות , ולדעת חוקרים הוא המציא אותו כדי לחסוך מקום . האותיות האלה מכונות כתב רש"י , אף על פי שאין להן קשר לרש"י עצמו ( עמ' . ( 218 כמו רגמ"ה , גם רש"י הקל עם יהודים שהתנצרו בגלל רדיפות וביקשו לאחר זמן לחזור ליהדות . בתשובות לשאלות שהופנו אליו בנושא זה הבהיר רש"י כי יש לקרבם אל הציבור היהודי ופסק על פי הכלל שכל אדם מישראל , אף על פי שחטא - ישראל הוא ; ועוד הוא קבע כי מי שהמיר את דתו ושב ליהדות , אין להזכיר לו את חטאו . היידיש - שפתם של יהודי אשכנז השפה המוכרת של הקהילה היהודית באשכנז הייתה יידיש - גרמנית יהודית . היא החלה להתפתח כנראה לפני כאלף שנה בקרב יהודים שהיגרו מצרפת ומאיטליה לאזור של דוברי גרמנית . באזור זה התפתחו הקהילות של קלן , מיינץ , וורמס ושפייר . היהודים אימצו לעצמם מילים מן הגרמנית ויצרו עירוב של גרמנית ועברית . ככל שפה אחרת הלכה היידיש והתפתחה במהלך השנים ; וכאשר יהודים היגרו לארצות במזרח אירופה , פולין וליטא , קלטה היידיש השפעות מן השפות המדוברות שם . היידיש המדוברת היום אינה אותה שפה שהתפתחה לפני כאלף שנה , אולם מראשית התפתחותה ועד ימינו היא נכתבת באותיות עבריות . בצד היידיש נשתמרה בקהילה היהודית באשכנז גם העברית - לשון הקודש - והיא שימשה שפת התפילה והשפה ללימוד התורה . כמעט כל גבר יהודי ידע לקרוא עברית ולהתפלל בעברית , גם אם לא תמיד הבין את מה שקרא . היו גם נשים שידעו לקרוא עברית . מפרשים של המקרא והתלמוד תרגמו לפעמים מילים קשות ללשון המקום , וכתבו את התרגום באותיות עבריות . לדוגמה , רש"י תרגם את המילה " צמר גפן" ל"קוטון , " ואת המילה "נמל" ל"פורט . " קטע מפירוש רש"י לפרק כב בספר שמות , כנראה המאה השלוש עשרה
|
|