|
|
صفحة: 89
לעומתן היו תקנות שביטאו דאגה לנזקקים ועזרה הדדית - לדוגמה , תקנת הצדקה נקבעה בקהילת מליינה שבגרמניה ב . 1313- התקנה קובעת מתן צדקה לחברי הקהילה ולאורחים בקהילה ודורשת מבני הקהילה לתרום לקופת הצדקה של הקהילה . תקנות בעניין צדקה חיזקו את הערבות ההדדית בקרב חברי הקהילה , וכך גם המנהג של עיכוב התפילה : לכל אחד מבני הקהילה ניתנה הרשות להפסיק את תפילת הציבור בבית הכנסת ולהפנות את תשומת לב הציבור לעוול שלדבריו עשו לו אדם אחר או קבוצת אנשים בקהילה . מעכב התפילה היה יכול לעכבה על פי החלטתו , עד שישמע כל הציבור את טענותיו לשביעות רצונו . עיכוב התפילה היה יכול להימשך זמן רב , ויש עדויות על עיכוב התפילה למשך כל היום . על ידי עיכוב התפילה ניתנה לבן הקהילה הזדמנות להציג את בעייתו ולמצוא לה פתרון . כדי להימנע ממקרים תכופים של עיכוב תפילה קבעו הקהילות תקנות מתי מותר ומתי אסור לעכב את התפילה . כדי לחזק את הקהילה ומוסדותיה תוקנו תקנות גם בעניין המוסרים . מוסר הוא מי שמערב את רשויות המדינה בחיי הקהילה - לדוגמה , כאשר חבר הקהילה מסרב להישפט לפני בית הדין של הקהילה ומתעקש להישפט לפני בתי הדין של המדינה . המוסרים במעשיהם מנעו ממוסדות הקהילה להחליט ולהכריע בענייני הקהילה , ולכן הוטל עליהם חרם . תקנת מליינה בעניין הצדקה , 1313 ואלו הן ההסכמות ( ההחלטות ) שהסכמנו עליהן : כל המלווה בריבית ומקבל את התשלום ביבול כגון חיטה , שיפון ( סוג דגן , ( כוסמת ( סוג דגן ) או ענבים , יביא אחד חלקי עשרים מרווחיו לקופת הצדקה . ועוד הסכמנו לתת לכל אורח ואורח סכום כסף מקופת הצדקה . ועוד הסכמנו שאם יבוא איש או אישה [ מבני הקהילה ] לקבל צדקה לנישואי בת או אחות , יתנו להם הגבאים מקופת הצדקה . ועוד הסכמנו כי גבאי הקהילה רשאים להשתמש בכספי קופת הצדקה לתשלום נטל המלך ( המסים למלך ) ולצורכי הקהל . ועוד הסכמנו כי הכסף יהיה מונח בארגז בבית אחד הגבאים , והמפתח יהיה בידי גבאי אחר . ולא ייפתח הארגז אלא ברשות שני הגבאים האלה . [ ... ] מתן צדקה לעניים ערב הפסח , קמחא דפסחא , הגדת הזהב , ספרד המאה השלוש עשרה האיור נלקח מהגדה לפסח מספרד , אך המנהג של מתן צדקה אפיין גם את קהילות אשכנז .
|
|