|
|
صفحة: 88
חכמים ותקנות חכמים מתקנים תקנות למען הכלל ולמען הפרט למנהיגי הקהילה הייתה סמכות לתקן תקנות , כעין חוקים שנועדו להסדיר את חיי היום-יום של היהודים בה . התקנות חייבו כל אחד ואחת מבני הקהילה . התקנות היו בתחומי חיים שונים , כגון מסחר , מגורים ויחסים בין אדם לחברו . תקנות שנקבעו בקהילה מסוימת לא תמיד חייבו את בני הקהילות האחרות - אלא אם הסכימו על כך . כל יהודי שהצטרף לקהילה התחייב לשמור על תקנותיה . תקנות אחדות שחוברו בקהילות אשכנז במאה העשירית הסדירו את זכותו של הפרט בתוך הקהילה . לדוגמה , תקנת חרם היישוב קבעה כי יהודים חדשים יוכלו להצטרף לקהילה רק בהסכמת תושביה הוותיקים . תקנה זו נועדה למנוע תחרות כלכלית בין המצטרפים החדשים לתושבים הוותיקים בקהילה , והיא דומה לתביעתן של הגילדות של בעלי המלאכה באירופה למנוע כניסה של מהגרים חדשים . דוגמה אחרת היא המערופיה - תקנה שהבטיחה למשפחות המייסדות של הקהילה מונופול ( שליטה ) במסחר בסחורות מסוימות , ואפשרה רק להן לקיים קשרי מסחר עם סוחרים נוצרים . תקנה זו נועדה למנוע תחרות כלכלית ומתח חברתי בין בני הקהילה היהודית . יש הטוענים כי תקנות אלו נועדו לחזק את המשפחות המייסדות של הקהילה ולמנוע כל אפשרות לתחרות כלכלית מצד יהודים אחרים ובכך היו מנוגדות לערבות ההדדית ( רגש של הזדהות ואחווה המובע בעזרה לזולת ) בקרב היהודים . שאלות לסעיף : מאפייני הארגון הקהילתי ( עמ' ( 87-83 . 1 בפריווילגיות שקיבלו היהודים מאדוני העיר הוגדרו זכויות היתר שלהם . א . מדוע העניקו אדוני העיר פריווילגיות ליהודים ? ב . ציינו שלוש דוגמאות לזכויות יתר שקיבלו היהודים . היעזרו בפריווילגיה שניתנה לקהילת שפיירא . . 2 א . השלימו את הטבלה העוסקת בבית הכנסת ובמוסדות הסמוכים לו . היעזרו בדוגמה המוצגת בטבלה . ב . מה מעיד על כך שבית הכנסת היה המוסד החשוב ביותר בקהילה היהודית ? . 3 כיצד תרמו מוסדות הקהילה ונושאי התפקידים בה לקיום החיים היהודיים ולשמירת הזהות היהודית ? . 4 אילו מוסדות ותפקידים בקהילה היהודית בימי הביניים קיימים גם בימינו ? מי ממלא אותם ? מה מסקנותיכם מכך ?
|
|