|
|
صفحة: 42
הסכם פשרה בין הקיסר לאפיפיור ההליכה של היינריך הרביעי לקנוסה ביטאה את ההכרה שבסמכותו של האפיפיור להדיח את הקיסר מתפקידו , והיא מסמלת את כניעת הקיסר לכנסייה ; אבל בפועל המאבק בין היינריך הרביעי ובין האפיפיור גרגוריוס השביעי הסתיים בלא הכרעה ברורה - האפיפיור נכשל בניסיון להמריד את הווסאלים של הקיסר נגדו . האפיפיור חזר לרומא , וכאשר פלשו אליה השבטים הנורמנים , * הם לקחו אותו בשבי ושם מת . לעומת זאת , מעמדו של הקיסר היינריך הרביעי התחזק , אבל הוא נאלץ להכיר בעליונות הרוחנית של אנשי הכנסייה . בשנת 1122 הגיעו האפיפיורות והמלוכה להסכם פשרה , ובו נקבעו תחומי הסמכות של הכנסייה ושל המדינה : התערבות המלך בבחירת בישופים ואבות מנזרים צומצמה , אך נשמרה זכותו להיות נוכח בתהליך בחירתם , להכריע בחילוקי דעות ביניהם ולהעניק לבישופים נכסים . גם לאחר ההסכם הוסיפו להתקיים מאבקים בין הכנסייה למדינה על סמכויות . למשל , בתחום המשפטי עלתה השאלה למי הסמכות לשפוט איש כנסייה - לבית הדין הכנסייתי או לבית הדין של המדינה ? הכנסייה והמדינה היו חלוקות בעניין זה . הכנסייה מתפתחת למערכת ריכוזית בעקבות תנועת הרפורמה התפתחה הכנסייה מרשת של קהילות נוצריות הפזורות באירופה לגוף ריכוזי ומאורגן . בראשה עמד האפיפיור , ושליחיו סיירו בארצות , כינסו אספות , העבירו הוראות מטעמו , שמעו תלונות והכריעו במחלוקות . כל ממלאי התפקידים במערכת הכנסייה היו גברים , ואילו נשים יכלו להיות נזירות בלבד . רומא , עיר מושבו של האפיפיור , הייתה למרכז הכנסייה : בה חוקקו החוקים ונוהלו ענייני הכנסייה . פעמיים בשנה ערך האפיפיור כינוסים ברומא , ובהם הצהיר על מדיניותו בנושאים שונים והכריז על הוראות ותקנות שחייבו את המאמינים . מאמינים ממקומות רבים באירופה פנו אל המרכז שברומא בבקשות , בתלונות , במשפטים שלא נפתרו ובבעיות . שבטים נורמנים * כינוי לשבטים של עמי סקנדינביה : שוודים , נורווגים ודנים . הכינוי נורמנים הוענק להם בשל מוצאם מצפון אירופה - North ) צפון . ( הם מכונים גם ויקינגים . לוחמים נורמנים במאה התשיעית , ציור , המאה העשרים
|
|