|
|
صفحة: 238
הנהגת היישוב נוקטת מדיניות של הבלגה בשבועות הראשונים לפרוץ מאורעות , 1939-1936 נמנעו הבריטים מנקיטת פעולה ממשית להפסקתם . ה"הגנה , " באמצעות סניפיה ביישובים , דאגה להגן על היישובים ולהדוף את התוקפים . כחלק מסידורי הביטחון נבנו עמדות הגנה , חוזקו גדרות ביטחון ושוריינו תאי הנהג במשאיות ובאוטובוסים . הנהגת היישוב התחבטה בשאלת התגובה ההולמת לטרור הערבי : האם יש לנקוט טרור כנגד טרור או אולי עדיף להבליג ? מהם הסיכונים בהפעלת טרור נגדי ? מה יכולים להיות הישגיו ? כיצד ישפיע טרור מצד יהודים על מדיניותה של בריטניה כלפי היישוב ? האם הבלגה לא תיחשב לחולשה ? לאחר התלבטויות החליטה הנהגת היישוב על מדיניות הבלגה , שמשמעה : הגנה על יישובים שהותקפו , לחימה נגד פורעים ותוקפים בלבד , והימנעות מפעולות טרור עיוור , טרור בלא הבחנה . הנהגת היישוב הסבירה כי פעולות הטרור עלולות לפגוע בחפים מפשע וכי הערכים המוסריים מחייבים להימנע מהן ולנקוט מדיניות של הבלגה שתבטא את החוסן המוסרי של היישוב . מדיניות ההבלגה נבעה גם משיקולים מדיניים . הנהגת היישוב טענה כי בשעה שמתנהל מרד של הערבים נגד הבריטים ומתרחשים מאורעות אלימים נגד היישוב , יש לחזק את הברית עם בריטניה כדי שהיא לא תיסוג ממדיניותה בשאלת הבית הלאומי ולא תעצור את העלייה ואת ההתיישבות . לדבריהם של מנהיגי היישוב , מדיניות הבלגה תבהיר לכול כי היישוב הוא גורם אחראי , המעוניין בשמירת השלום והסדר . ה"הגנה" יוזמת פעולות התארגנות ה"הגנה" במאורעות 1939-1936 הייתה שונה מהתארגנותה בזמן מאורעות . 1929 כבר ב1931- הוקמה מפקדה ארצית של ה"הגנה , " הארץ חולקה לאזורים , ובראש כל אזור עמד מפקד . כאשר החריפו התקפות הערבים על היישובים התברר כי אין להסתפק בהתבצרות בתוך היישובים ובהגנה עליהם מבפנים . בירושלים וביישובים הסמוכים לה הוקמו ב1936- חוליות של חברי " הגנה" שנקראו " הנודדת , " ועליהן פיקד יצחק שדה , ( 1952-1890 ) שכונה בפי חניכיו " הזקן . " חברי " הנודדת" לא המתינו בתוך היישוב לבוא הפורעים , אלא נקטו הגנה אקטיבית . על פי שיטת פעולה שכונתה " יציאה מן הגדר" ארבו חברי " הנודדת" מחוץ לגדר היישובים לערבים התוקפים בצאתם מבסיסיהם , ותקפו כפרים ערביים שנתנו מסתור לפורעים . במהלך אימוניהם ופעילותם רכשו חברי "הנודדת" ידע וניסיון בלחימה - בהצבת מארבים , בלחימת לילה ובדרכי הסוואה . פרק יז היישוב בימי מבחן בעת מאורעות 1939-1936 התלבט היישוב בכמה עניינים : דרכי התגובה לטרור הערבי , היחס לשינויים במדיניות ממשלת בריטניה בארץ ישראל , ודפוסי ההתפתחות הרצויים של היישוב . באותו הזמן התחזקה אווירת מלחמה באירופה בהשפעת המדיניות התוקפנית של גרמניה הנאצית , והעניין השפיע על מדיניות בריטניה בארץ ישראל . מה היו העמדות השונות בדילמות שהתמודד אתן היישוב ? מה היו קווי הפעולה של הנהגת היישוב בהתמודדות עם הטרור הערבי ועם מדיניות בריטניה בארץ ישראל בשנים מכריעות אלו ? הבלגה או תגובה
|
|