|
|
صفحة: 225
ועדת חקירה בריטית פועלת בארץ ישראל המאורעות פרצו בימים שהנהגת היישוב שהתה בקונגרס הציוני בציריך ( שווייץ . ( השקט ששרר בארץ ישראל ערב יציאת המנהיגים לקונגרס לא בישר את מעשי האלימות הקשים העתידים להתרחש . סר ג'ון רוברט צ'נסלור , הנציב העליון , ורבים מאנשי השלטון הבריטי היו בחופשת קיץ . עם שובו של צ'נסלור לארץ הוא פרסם הודעת גינוי למעשי האכזריות של " כנופיות הפורעים" שפגעו ביישובים ובאנשים נטולי הגנה . בעקבות האירועים מינתה ממשלת בריטניה ועדת חקירה - " ועדת ff או , " שנקראה על שם היושב בראשה . הוועדה מונתה לחקור את הסיבות לפרוץ המאורעות ולהמליץ על דרכים שימנעו מאורעות דומים . ועדת שאו סיירה בארץ , ונציגים יהודים , ערבים ובריטים העידו לפניה . כעבור חודשים אחדים , במרס , 1930 פרסמה הוועדה את מסקנותיה וקבעה כי במאורעות תרפ"ט תקפו הערבים את היהודים , כי הערבים עוינים את היהודים וכי העוינות נובעת מסיבות כלכליות ופוליטיות . לדעת חברי הוועדה , הערבים חששו לעתידם הכלכלי לנוכח העלייה וההתיישבות של הציונים , ובו בזמן הרגישו פגועים משום ששאיפותיהם המדיניות והלאומיות אינן מתמלאות . מסקנת הוועדה הייתה שהעלייה היא הגורם העיקרי למתיחות ולמאורעות . לטענתה , הערבים עדים להמוני היהודים המהגרים לארץ ישראל וחוששים שהם ישתלטו על הארץ . הערבים גם חוששים שהיהודים הרוכשים קרקעות ומפתחים את ההתיישבות היהודית ינשלו אותם מאדמותיהם . לפיכך המליצה הוועדה לקבוע את מכסות העולים לפי יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ ולהגביל את רכישת הקרקעות . מאורעות תרפ"ט חיזקו את מעמדו של חאג' אמין אל-חסייני והוא נתפס כמנהיג של ערביי ארץ ישראל . באמצעות הסתה דתית הוא הצליח להשריש בציבור הערבי את התפיסה שהציונות היא סכנה לעולם המוסלמי ולעניין הלאומי הערבי . אספת מחאה של ערבים נגד מדיניות בריטניה , 1929 מהתוצאות של מאורעות תרפ"ט - הרס בבית כנסת בחברון
|
|