|
|
صفحة: 224
ה"הגנה" לא הייתה ערוכה לקראת המאורעות : השקט ששרר בארץ בשנים 1928-1922 האט את קצב התארגנותה . חברי ה"הגנה" הגנו על התושבים בכמה מן היישובים המותקפים . למרות זאת , כאשר הותקפו יישובים קטנים וכשתושבים בהם נרצחו , ברחו התושבים מהמקום , והיישובים התרוקנו מיושביהם . כך אירע ביישובים מוצא , הרטוב , באר טוביה וחולדה . גם כוחות הצבא הבריטי צומצמו בשנות השקט הללו בהוראת הנציב הבריטי פלומר והוחלפו בכוחות משטרה . תחילה מיעטו השוטרים הבריטים להתערב ולנסות לעצור את ההמון המוסלמי , ורק לאחר זמן החלו להשליט סדר . בימי המאורעות האלה נהרגו מאה שלושים ושלושה יהודים , ושלוש מאות שלושים ותשעה נפצעו . בקרב הערבים נהרגו מאה ושישה עשר ערבים , ונפצעו מאתיים שלושים ושניים - רובם מכדורי ירי של חיילים בריטים . גורלה של הקהילה הוותיקה בחברון מסמל יותר מכול את חומרתם של מאורעות תרפ"ט . עוד קודם למעשי האלימות פנו שליחי ה"הגנה" מירושלים אל יהודי חברון , הזהירו אותם ממעשי אלימות שעלולים להתרחש והציעו להם להתפנות מן העיר . ואולם , יהודי חברון טענו כי הם מתגוררים בעיר מדורי דורות , ובינם לבין שכניהם הערבים שוררים יחסי שכנות טובה . הם גם ביקשו להימנע מלשלוח אליהם את אנשי ה"הגנה" כדי שלא ליצור מתח ביחסים בינם לבין שכניהם . למרות כל זאת נקטו הערבים אלימות קשה נגד יהודי חברון ופגעו בהם : הם רצחו את שכניהם היהודים , שדדו את רכושם , הציתו בתים וחיללו ספרי תורה וסידורי תפילה . משפחות ערביות אחדות הגנו על שכניהן היהודים , החביאו אותם והצילו את חייהם . כל השוטרים הבריטים , חוץ מקצין משטרה אחד בודד , לא התערבו בנעשה . שישים ושישה מבני הקהילה היהודית בחברון נרצחו , ועשרות מהם נפצעו . הניצולים עזבו את העיר , ועברו לירושלים . בכך חדלה להתקיים הקהילה היהודית בחברון . מודעה ובה רשימת שמות של ערבים שהגנו על משפחות יהודיות בחברון במהלך מאורעות תרפ"ט
|
|