|
|
صفحة: 203
בעצמו . כדי להימנע מניצול וכדי לדבוק בעקרונות השוויון והשיתוף , הוחלט כי העבודה במושב העובדים תהיה עבודה עצמית ולא תסתמך על עבודת שכירים . עיקרון נוסף שהתבסס עליו מושב העובדים הוא העזרה ההדדית , והחברים התחייבו לסייע זה לזה בתקופות שיש בהן עומס עבודה רב במיוחד ולהגיש עזרה למשקים חלשים שנקלעו לקשיים מיוחדים . נקבע כי תוצרת המושב תימכר במשותף ולא באופן פרטי . יחידים וקבוצות מעולי העלייה הרביעית שפנו להתיישבות חקלאית רכשו קרקעות בכספם הפרטי והקימו מושבות חדשות באזור השרון ובמישור החוף , ובהן : מגדיאל , רמתיים , רעננה , הרצליה , גת רימון , כפר גנים , בני ברק ועוד . המתיישבים במושבות היו בעלי משפחות שהגיעו לארץ בלי ניסיון חקלאי כלשהו , ומשום כך רבים מהם לא הצליחו להתמיד בעיסוק בחקלאות . ברוב המושבות בשרון ענף החקלאות העיקרי היה ענף ההדרים . לפרי ההדר היה ביקוש רב באירופה ובעיקר בבריטניה . ענף ההדרים שגשג , ובעלי הפרדסים הצליחו להשיב את השקעותיהם , וברווחים רכשו אדמות נוספות ונטעו פרדסים חדשים . בעוד בראשית ימי העלייה הרביעית ב1924- היו ביישוב כאחד עשר אלף דונם פרדסים , הרי לאחר חמש שנים , ב , 1929- כבר היו בידי היהודים כארבעים ושישה אלף דונם . ענף ההדרים המתפתח תרם לגידול במספר העוסקים בחקלאות במושבות . ההתיישבות נמשכה גם בשנות השלושים בימי העלייה החמישית . כמה מעולי גרמניה , בהם גם אקדמאים בעלי תארים גבוהים , פנו להתיישבות חקלאית - בעיקר בשרון , במישור החוף ובעמק יזרעאל . היו שהשתקעו במושבות הוותיקות , ואחרים הקימו יישובים חדשים , כגון נהריה ושבי ציון בצפון , ורמות השבים וכפר שמריהו במרכז . התיישבות חקלאית זו התמקדה בעיקר בענף ההדרים ובגידול עופות . ההתיישבות עובתה בשנים , 1939-1936 ועל אדמות שרכשה קרן קיימת לישראל הוקמו אז חמישים ושניים יישובים , המכונים " יישובי חומה ומגדל . " יישובים אלו נבנו מתוך שיקולים ביטחוניים ופוליטיים ( עמ' . ( 247 מיון תפוזים ברחובות , שנות השלושים רמות השבים מציגה את הישגיה בתהלוכת העדלידע , תל אביב שנות השלושים
|
|