|
|
صفحة: 202
ההתיישבות הכפרית לסוגיה מתפתחת אזור ההתיישבות העיקרי של חלוצי העלייה השלישית היה בעמק יזרעאל , שאדמותיו נרכשו בכספי " קרן קיימת לישראל , " כלומר בכספי ההון הלאומי . יהושע חנקין ( 1945-1864 ) רכש קרקעות באזורים רבים בארץ ישראל , ורוב אדמות עמק יזרעאל נרכשו בתיווכו , ולכן נהגו לכנותו בשמות "גואל העמק" ו"גואל האדמות . " שתי צורות התיישבות חדשות נוסדו בעלייה זו - הקבוצה הגדולה ( היא הקיבוץ ) ומושב העובדים . שתי הקבוצות הגדולות הראשונות היו עין חרוד ותל יוסף , והקימו אותן בשנת 1921 פלוגות מ"גדוד העבודה . " הרעיון להקים קבוצה לא היה חדש - ראשיתו בתקופת העלייה השנייה עם הקמת דגניה ( עמ' . ( 184 הקבוצה הושתתה על עקרונות של צדק חברתי , שוויון ושיתוף ; אולם מאפייני הקבוצה הגדולה , שהוקמה בתקופת העלייה השלישית , היו שונים ממאפייני הקבוצה הקטנה , שהוקמה בימי העלייה השנייה . חברי הקבוצה הגדולה ראו את עצמם כגוף גדול השואף להיות מעורב בחברה הנבנית בארץ ישראל ולהשפיע עליה , ולא כגוף מתבדל של מעטים , כפי שהייתה הקבוצה הקטנה . משום כך העדיפה הקבוצה הגדולה לקלוט בלא מיון חברים רבים , לעומת הקבוצה הקטנה שהקפידה על בחירת חברים , וצירפה אליה מעטים בלבד לאחר מיון קפדני . הקבוצה הגדולה שאפה לפתח בצד החקלאות ענפי משק בתחומי המלאכה והתעשייה וכך לספק בעצמה את רוב הצרכים של חבריה - זאת בשונה מן הקבוצה הקטנה , שהתבססה על חקלאות בלבד . חברי הקבוצה ( הגדולה והקטנה גם יחד ) ראו את עצמם כמעצביו של אדם חדש - עובד , יצרן ויוזם , המתגייס לצרכים הלאומיים . ב1921- הוקם מושב העובדים הראשון - נהלל - ומיד אחריו הוקם כפר יחזקאל . המייסדים של מושב העובדים ביקשו לשמור הן על האופי השיתופי של ההתיישבות והן על התא המשפחתי . לכן נקבע כי האדמה של מושב העובדים תהיה בבעלות לאומית ; המתיישב קיבל אותה בחכירה ( קבלת נכס לשימוש לזמן ממושך תמורת מחיר מוסכם ) ולא היה רשאי למכור אותה או לחלקה לחלקות . לכל מתיישב הוקצתה יחידת משק , והוא עיבד אותה קרן קיימת לישראל ( קק"ל ) * ממוסדות ההסתדרות הציונית . נוסדה ב1901- בהחלטת הקונגרס הציוני ויועדה לרכוש אדמות בארץ ישראל - להכשיר אדמות להתיישבות ולייער אדמות אחרות . אדמות קק"ל , שהן אדמות בבעלות לאומית , נמסרו למתיישבים בהסכם חכירה . גדוד העבודה * ארגון שהוקם בכנס זיכרון ליוסף טרומפלדור שערכו חניכיו מן " החלוץ" בקיץ . 1920 שמו המלא הוא "גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור . " מטעמי חשאיות ומחשש מן השלטון הבריטי הושמטה בדרך כלל המילה "ההגנה" משם הגדוד והוא כונה בקיצור "גדוד העבודה . " ל"גדוד העבודה" הייתה מטרה כפולה : מטרה לאומית - בניין הארץ ; ומטרה חברתיתמעמדית - הקמת קומונה כללית , קיבוץ גדול של כל העובדים העברים בעיר ובכפר , שתהיה בו קופה משותפת ושוויון מלא . חברי הגדוד הושפעו מרעיונות המהפכה הקומוניסטית ברוסיה , וכמה מהם אף השתתפו בה . חברי הגדוד עסקו בעבודות מגוונות ברחבי הארץ : בנייה , דיג , כוורנות ועוד . כל ההכנסות של חברי הגדוד נמסרו לקופה משותפת . גדוד העבודה התפרק ב , 1927- כשבע שנים לאחר הקמתו . ילדים עובדים בגינה בנהלל , 1936
|
|