|
|
صفحة: 175
סיכום ב24- ביולי 1922 אישר חבר הלאומים את כתב המנדט על ארץ ישראל . כתוצאה מכך באותה השנה החל באופן רשמי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל . בעת אישור כתב המנדט היו בארץ ישראל מיעוט יהודי ורוב ערבי . על בריטניה , המדינה שלה ניתן המנדט , הוטלה חובה לנהל את מדיניותה בארץ ישראל מתוך התחשבות ביהודים ובערבים כאחד . היא התחייבה לקיים את הזכויות האזרחיות והזכויות הדתיות של יהודים וערבים , וליצור בארץ ישראל תנאים מדיניים , מנהליים וכלכליים שיאפשרו את הקמת הבית הלאומי . כתב המנדט הסמיך את הסוכנות היהודית , היא ההסתדרות הציונית , לייצג את העם היהודי לפני ממשלת המנדט בכל ענייני ארץ ישראל הנוגעים להקמת הבית הלאומי . גם לערבים היו דרישות לאומיות משלהם . בשנים 1920-1918 רווחה בקרב ערביי ארץ ישראל תפיסה שראתה בארץ ישראל חלק מסוריה הגדולה , והם כינו אותה " דרום סוריה . " בראשית שנות העשרים של המאה העשרים החלו ערביי ארץ ישראל לגבש זהות לאומית מיוחדת להם , ובמרכזה התביעה " פלסטין לפלסטינים . " הערבים שללו את זכותם של היהודים להתיישב בארץ ישראל . על פי טענותיהם , רק להם זכות היסטורית ודתית על פלסטין . ממשלת המנדט קבעה את הגבולות של ארץ ישראל , וב1922- הוגדרה הישות המדינית החדשה , והיא נקראה באנגלית פלסטיין , ( Palestine ) בעברית פלשתינה ( א"י , ( ובערבית פלסטין . ( ?????? ) ירושלים נקבעה לבירתה של פלשתינה ( א"י , ( וכל תושבי ארץ ישראל היו בעלי אזרחות אחת - אזרחות פלשתינית ( ארץ ישראלית . ( הממשלה הבריטית מינתה נציב עליון בעל סמכויות רחבות , שיעמוד בראש הממשל המנדטורי . לנציב העליון היו סמכויות רחבות : הוא שימש ראש הרשות המחוקקת וגם ראש הרשות המבצעת . על פי ההנחיות בכתב המנדט הכירו הנציבים בשלוש השפות הרשמיות של פלשתינה ( א"י ) - אנגלית , ערבית ועברית - ופרסמו כל צו , מסמך ופקודה בשלוש השפות האלה . ב1927- אף נקבע מטבע מיוחד לארץ ישראל - לירה ארץ ישראלית ( לא"י ;( על המטבע , על בולים ועל שטרות הופיע השם " פלשתינה ( א"י " ( בשלוש השפות הרשמיות . ממשלת המנדט הקימה בארץ ישראל מערכת משפט ופעלה לפיתוח התשתיות ולשיפור תנאי התברואה . פעולות אלו תרמו גם לרווחת התושבים , שיפרו את איכות החיים בארץ וסייעו לשלטונות המנדט לשלוט בארץ .
|
|