|
|
صفحة: 171
הנציב העליון - ראש השלטון של המנדט הבריטי בארץ ישראל הממשלה הבריטית מינתה נציב עליון שיעמוד בראש הממשל המנדטורי . לנציב העליון היו סמכויות רחבות : הוא שימש ראש הרשות המחוקקת וגם ראש הרשות המבצעת . בתפקידו בראש הרשות המחוקקת פרסם פקודות וצווים , והיה אחראי למינוי שופטים ; בתפקידו בראש הרשות המבצעת היה אחראי לענייני התושבים של פלשתינה ( א"י ) - אישור לרישיונות עלייה , רכישת קרקעות , ענייני בריאות , חינוך וכדומה . יוסף טרומפלדור יוסף טרומפלדור ( 1920-1880 ) לחם בצבא הצאר , ובמלחמת רוסיה-יפן נפצע קשה ואיבד את ידו . ( 1904 ) על פציעתו כתב להוריו : " אין להצטער על כך . ראשית , גם אם תצטערו לא תועילו בזה מאומה . ושנית , רבים האנשים שגם הימנית וגם השמאלית אבדו להם וגם הם חיים . ומצד שני , אני מקווה כי גם ידי הימנית האחת , שבה אני כותב את מכתבי זה , תעמוד לי בחיים במידה שגם בעלי שתי הידיים יתקנאו בי . " כאשר סיים את שירותו בצבא רוסיה בדרגת סגן-משנה במילואים , דרגה שנחשבה גבוהה ביותר ליהודי , בחר ללמוד משפטים , אך לא השלים את לימודיו . בשנת 1912 עלה טרומפלדור לארץ ישראל ושהה בחוות מגדל ואחר כך בדגניה . כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה גירש אותו השלטון העות'מאני מן הארץ כי היה נתין רוסי . במלחמת העולם הראשונה פעל להקמת גדודים עבריים , ועמד בראש " גדוד נהגי הפרדות" - גדוד שירותים שלחם במסגרת הצבא הבריטי ( עמ' . ( 58 הגדוד שירת בחזית הקשה בגליפולי , ובאחד המכתבים כתב טרומפלדור לארוסתו : " אם אני הולך למות , הרי אני הולך בשמחה , בלב קל מפני שזה לשם הדבר הכי יקר לי . האם לא שמחה היא למות מתוך הכרה , שבמחיר זה יקבל עמי דבר מה במולדתי היקרה , בארץ ישראל . " ? ב1917- שב לרוסיה והיה ממקימי " החלוץ" וממנהיגיו ( עמ' . ( 134 לארץ ישראל שב ב . 1919- כאשר החלו האירועים באצבע הגליל נשלח טרומפלדור לבחון את האירועים מקרוב . הוא נשאר במקום והיה למפקד הכוח במקום . בי"א באדר תר"פ 1 ) במרס ( 1920 הגיעו ערבים לתל חי וביקשו לבדוק אם מסתתרים במקום צרפתים . טרומפלדור הניח להם להיכנס . לא ברור איך התלקח קרב יריות - שלושה בחורים ושתי בחורות נהרגו , וטרומפלדור עצמו נפצע קשה . טרומפלדור הפצוע נלקח לכפר גלעדי . לפי עדות אחת אמר לרופא שדרש בשלומו : " לא נורא , כדאי למות בשביל ארץ ישראל , " או : " אין דבר , כדאי למות בשביל הארץ ; " ולפי עדות אחרת אמר : " טוב למות בעד ארצנו . " חניכים של תנועות נוער שהשקפותיהן מנוגדות זו לזו - כגון הנוער העובד והלומד , בית"ר והצופים - ראו בדמותו סמל לגבורה ולהקרבה . על שמו נקראו קיבוץ תל יוסף ; תנועת הנוער בית"ר , ששמה הוא ראשי תיבות של ברית יוסף תרומפלדור ; ורחובות ביישובים רבים . ( על פי : ש' לסקוב , " האיש יוסף טרומפלדור , " ש' סטמפלר [ עורך , [ היישוב בעת החדשה , עמ' ( 188-176 פסל האריה השואג , 1934 את האנדרטה "האריה השואג" פיסל אברהם מלניקוב , ( 1960-1892 ) ועליה נחרת "טוב למות בעד ארצנו . " הפסל הוצב ב1934- בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי . האריה , המסמל את ממלכת יהודה , מפוסל בסגנון אשורי-כנעני והוא פונה למזרח , אל האזור שבו התפתח בתקופה הקדומה עם ישראל . האנדרטה נעשתה מוקד לעלייה לרגל של חניכי תנועות הנוער ביום י"א באדר .
|
|