|
|
صفحة: 100
אוטונומיה ליהודים בענייני חינוך ותרבות בהתאם לחוזה המיעוטים הכירה ממשלת פולין במוסדות הקהילה היהודיים והתירה להם לגבות מסים ולעסוק בענייני חינוך , דת וצדקה . ליהודים הותר להקים מוסדות חינוך , והדבר ביטא את האוטונומיה שניתנה להם על פי חוזה המיעוטים . עם זאת , היהודים יכלו לשלוח את ילדיהם גם לבתי הספר של המדינה . בתקופה זו פולין הייתה מרכז ללימוד תורה , ופעלו בה חצרות חסידים וישיבות גדולות , כגון ישיבת מיר , ישיבת חפץ חיים וישיבת לובלין . רבני הישיבות ו"הרבי" של החסידים נחשבו לגדולי תורה ופוסקי הלכה , ולמעשה הם שקבעו את אורח החיים של יותר משליש מיהודי פולין . בצד החינוך המסורתי בישיבות וב"חדרים" התפתחה בפולין מערכת חינוך מגוונת , והיא כללה בתי ספר של כל הזרמים היהודיים . התנועה הציונית הקימה רשת חינוך שנקראה " תרבות" ולמדו בה , בעברית , מילדים בגיל הגן ועד תלמידים בסמינרים למורים . כמו כן פעלו בתי ספר עבריים דתיים : של המזרחי - יבנה ; ושל אגודת ישראל - חורב ובית יעקב ( רשת בתי ספר לבנות . ( גם הבונד הקים רשת חינוך משלו - ציש"א ( ראשי תיבות ביידיש : ארגון מרכזי של בתי הספר היהודיים ) - רשת זו פעלה בשפת היידיש * וטיפחה את תרבות היידיש . הבונד העדיף את היידיש , ראה בה את שפתו של הציבור היהודי וביקש להשוות את מעמד היידיש למעמדן של השפות האחרות במדינה . יידיש * גרמנית יהודית , לשונם של יהודי אשכנז . זוהי שפה המורכבת מבליל של מילים בגרמנית ובעברית . היידיש נכתבת באותיות עבריות . " חדר" בעיירה בפולין , שנות העשרים של המאה העשרים חנות לספרים ותשמישי קדושה , לבוב , פולין , שנות השלושים של המאה העשרים . 1 מהם תשמישי קדושה ? איזה מהם אתם מזהים בתמונה ? . 2 השלט על החנות כתוב בעברית . מה תוכלו להסיק מכך ?
|
|