בריטניה וצרפת מקבלות שטחי מנדט במזרח התיכון

صفحة: 77

בריטניה וצרפת מקבלות שטחי מנדט במזרח התיכון ועידת ורסאי לא הצליחה להכריע בענייני המזרח התיכון , ורק במהלכה של ועידת סן רמו שהתכנסה באיטליה ב1920- התקבלה ההחלטה על חלוקת שטחים שכבשו בריטניה וצרפת במזרח התיכון - שם נקבע כי צרפת תקבל מנדט בסוריה ובלבנון , ובריטניה תקבל מנדט בעירק ובארץ ישראל . ב1922- אישר חבר הלאומים את כתב המנדט על ארץ ישראל , ובו נכללה גם הצהרת בלפור . כך קיבלה הצהרת בלפור תוקף חוקי ובין-לאומי . עם אישורו של כתב המנדט החל באופן רשמי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל . המנדט הסתיים עם הקמת מדינת ישראל ( ה באייר תש"ח , 14 במאי . ( 1948 שיקולים פוליטיים בבריטניה מביאים לתמיכה בציונות מדוע פרסמה ממשלת בריטניה הצהרה אוהדת לציונות כאשר ב1917- מתוך כשש מאות וחמישים אלף תושבים שהתגוררו בארץ ישראל רק כחמישים ושישה אלף מהם היו יהודים ? מדוע העניקה בריטניה הצהרה מדינית לתנועה לאומית קטנה וחלשה ? מדוע פרסמה ממשלת בריטניה את ההצהרה המדינית בשעה שצבאה עדיין לא השלים את כיבוש ארץ ישראל ? שיקולים פוליטיים מובהקים הניעו את ממשלת בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור : בריטניה הייתה מעוניינת לחזק את שליטתה במזרח התיכון ובארץ ישראל . השליטה בארץ ישראל הייתה חשובה לבריטניה מבחינה אסטרטגית . בקרבת ארץ ישראל עברו שתי דרכים מרכזיות להודו , המושבה הבריטית החשובה : האחת עברה דרך סוריה , עירק והמפרץ הפרסי ; והאחרת דרך תעלת סואץ . משום כך סברו מדינאי בריטניה כי פרסום הצהרת תמיכה בציונות יבטיח להם בבוא הזמן את השליטה בארץ ישראל , יסייע להם לשלוט בדרך להודו וישחרר אותם ממחויבותם כלפי צרפת לפי הסכם סייקס-פיקו . שיקול נוסף בפרסום הצהרת בלפור קשור במהלכי המלחמה : ארצות הברית הצטרפה למלחמה רק באפריל , 1917 שנתיים וחצי לאחר שהחלה . עד אז שמרה ארצות הברית על ניטרליות . בתהליך המשא-ומתן שקדם לפרסום ההצהרה סברה ממשלת בריטניה כי פרסום הצהרה האוהדת את הציונות תניע את יהודי ארצות הברית ללחוץ על ממשלתם להצטרף למדינות ההסכמה . בשיקול זה ייחסו המדינאים הבריטים חשיבות רבה לכוחם הפוליטי של יהודי ארצות הברית . מנגד , ממשלת בריטניה חששה כי גרמניה , בת בריתה של האימפריה העות'מאנית , תזדרז ותפרסם הצהרה המביעה אהדה לשאיפות הציוניות בארץ ישראל . משום כך , כדי למנוע מגרמניה לפרסם הצהרה אוהדת את הציונות ולהשפיע על הנעשה בארץ ישראל , מיהרה בריטניה לפרסם בעצמה את ההצהרה . לשיקולים פוליטיים אלו תרם גם העניין האישי : לורד בלפור היה ידוע באהדתו לציונות , וכך גם לויד ג'ורג , ' ראש ממשלת בריטניה באותה תקופה . נוסף על כך , לד"ר חיים ויצמן היו קשרים אישיים הדוקים עם מדינאים ובעלי תפקידים בממשל הבריטי - הם העריכו את אישיותו ואת עבודתו המדעית . ההצהרה שמסר שר החוץ הבריטי וכיבוש ארץ ישראל בידי הצבא הבריטי סימלו בעיני העם היהודי סיום של ארבע מאות שנים של שלטון עות'מאני ( שהחל ב . ( 1516-

السابق  |  التالي