|
|
صفحة: 72
ארגון בין-לאומי לשמירה על השלום והביטחון בחוזה ורסאי , נקבע כי יש להקים ארגון בין-לאומי שישמור על השלום ועל הביטחון בעולם ויגן על שלמותן הטריטוריאלית של מדינות גדולות וקטנות כפי שהוצע בארבע עשרה הנקודות של הנשיא וילסון ( סעיף יד עמ' . ( 70 לשם כך הוקם בינואר 1920 חבר הלאומים , ארגון בין-לאומי ראשון מסוגו . הגוף המרכזי של חבר הלאומים היה העצרת הכללית , ובה התכנסו לדיונים והצבעות כל המדינות החברות בו . גוף מרכזי אך מצומצם יותר היה מועצת חבר הלאומים , ומדינות נטלו בו חלק כחברות קבועות או כחברות זמניות ומתחלפות . בשנה הראשונה להקמתו של חבר הלאומים הצטרפו אליו ארבעים ואחת מדינות , וכשלוש שנים מאוחר יותר עלה מספרן לחמישים . כל המדינות שהצטרפו לחבר הלאומים התחייבו ליישב את הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום : בוררות , הכרעה משפטית או דיון במועצה . לכל מדינה בחבר הלאומים - קטנה או גדולה , צעירה או ותיקה - היה קול אחד בהצבעה . בקבלת חברות חדשות נדרשה החלטה פה אחד של כל המדינות . בחבר הלאומים פעלו ועדות בעניינים שעלו בעקבות מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה : ועדה לענייני פליטים עסקה בבעיותיהם של פליטים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה או לאחר קביעת הגבולות החדשים ; ועדת המנדטים פיקחה על פעולות המדינות בשטחי המנדט והמדינות שבידיהן הופקדו שטחי המנדט חויבו להציג לפני ועדת המנדטים דוח שנתי על המתרחש בשטחי המנדט שבניהולן ; ועדה לענייני מיעוטים לאומיים הגנה על זכויות המיעוטים . מיעוטים לאומיים חיים במדינות החדשות בכל מדינות הלאום החדשות במרכז אירופה ובמזרחה חיו מיעוטים לאומיים , כלומר קבוצות אתניות שתרבותן ולשונן היו שונות משל אוכלוסיית הרוב במדינה - כאלה היו , לדוגמה , הגרמנים , האוקראינים והיהודים בפולין . לשם הגנה על זכויותיהם של המיעוטים הלאומיים נוסחו חוזי מיעוטים ונקבע בהם כי מדינות הלאום החדשות מחויבות להגן על זכויות המיעוטים שבקרבן . על פי החוזים התחייבו המדינות להעניק למיעוטים שבשטחיהן שוויון זכויות אזרחי , חופש דת ואוטונומיה תרבותית , ולהתיר להם להקים בתי ספר ומוסדות תרבות בלשונם הלאומית . בחוזי המיעוטים הוכרו גם היהודים כמיעוט לאומי . לדוגמה , נקבע כי אין לתבוע יהודי בבית משפט בשבת ואין לקיים בחירות ביום זה ( עמ' . ( 97 הימצאותם של מיעוטים לאומיים במדינות הלאום החדשות יצרה מתיחות רבה . אזרחי המדינות הללו ראו במיעוטים , ובייחוד במיעוטים הגדולים , סכנה לזהותה הלאומית של המדינה החדשה . כתוצאה מכך התפתחה במדינות החדשות לאומנות קיצונית וחסרת סובלנות כלפי המיעוטים , והיו ניסיונות לפגוע בהם ובזכויותיהם . אזורי המנדט חולקו לשלושה סוגים . אחד מהם היה מנדטים שנמסרו לניהול בריטניה או לניהול צרפת לזמן מוגבל על מנת להכשירם לעצמאות . במעמד זה היו ארץ ישראל ועירק , שנמסרו לבריטניה , וכן סוריה ולבנון , שנמסרו לצרפת ( מפה 8 עמ' . ( 78 בניגוד לסוג זה , המעצמות קיבלו מנדטים גם באזורים באסיה ובאפריקה שלא היה להם סיכוי להגיע לעצמאות , על פי הנתונים של אותה תקופה .
|
|