|
|
صفحة: 58
ככל שהתקדמה המלחמה וגבר הסיכוי שבריטניה תכבוש את ארץ ישראל , כן גברו קולות בעם היהודי אשר קראו להדק את הקשר עם בריטניה בעת המלחמה . הנטייה לתמוך בבריטניה באה לידי ביטוי בהקמת גדודים עבריים בתוך הצבא הבריטי . הגדודים הוקמו ביוזמתם של יוסף טרומפלדור , ( 1920-1880 ) שהיה קצין יהודי בצבא הרוסי , עלה לארץ ב1912- ובעת המלחמה עבר למצרים מאחר שסירב לקבל את הנתינות העות'מאנית ( עמ' , ( 171-170 וזאב ז'בוטינסקי , ( 1940-1880 ) מנהיג ציוני , ששהה בעת המלחמה במצרים בתפקיד עיתונאי ( עמ' . ( 239 השניים ראו לנגד עיניהם גדודים אשר יישאו דגל עברי וסמלים עבריים וביקשו כי הגדודים ישתתפו בלחימה לשחרור ארץ ישראל מידי העות'מאנים . ב1915- הקימה בריטניה את הגדוד היהודי חיל הפרדים לציון , הידוע יותר בשם " גדוד נהגי הפרדות . " היה זה גדוד שהוביל אספקה ותחמושת . הגדוד הושבע באפריל 1915 והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי שבתורכיה . לקראת סיום המלחמה הוקמו עוד שלושה גדודים עבריים במסגרת הצבא הבריטי . בבריטניה הוקם גדוד הקלעים המלכותי , 38 ולשורותיו התגייסו צעירים יהודים מרוסיה שחיו בבריטניה . חיילי גדוד זה השתתפו בלחימה בארץ ישראל . בארצות הברית הוקם גדוד הקלעים המלכותי , 39 והשתתפו בו יהודים אמריקנים ויהודים מארץ ישראל שחיו בשנות המלחמה בארצות הברית . לקראת סוף המלחמה הוקם גדוד הקלעים המלכותי , 40 שנקרא גם " הגדוד הארץ-ישראלי , " והשתתפו בו מתנדבים מארץ ישראל . הלוחמים בגדוד 39 ובגדוד 40 לא הספיקו להשתתף במלחמה . לגדודים העבריים התנדבו כארבעת אלפים יהודים . בעוד היהודים שהתגייסו לצבאות של מדינותיהם פעלו מתוך חובה אזרחית של נאמנות למדינה , המתנדבים לגדודים העבריים פעלו בהשפעת תפיסה מדינית , שהשתתפות במלחמה תקנה זכות להשתתף בדיונים על הסכם השלום שייחתם אחריה ולהשפיע על העתיד הפוליטי של ארץ ישראל לאחר המלחמה . חיילים יהודים אמריקנים ששירתו במלחמת העולם הראשונה בסדר פסח , פריז 1919 . 1 כיצד מבטאת התמונה את הזהות היהודית של החיילים ?
|
|