|
|
صفحة: 43
סיכום במהלך המאה התשע עשרה החלה האימפריה העות'מאנית להתפורר ולשקוע , ומדינות אירופה ניצלו את חולשתה כדי להשתלט על אזורים בתחומה ובכך זירזו את תהליך התפוררותה . ההתפוררות של האימפריה העות'מאנית ניכרה גם בשטחים שהיו בשליטתה בצפון אפריקה . כך היה באלג'יריה , כאשר שליטים מקומיים החלו לנהל את ענייני האזור באופן עצמאי . ב1830- החלה צרפת להשתלט על אזור החוף של אלג'יריה . בשטחים שכבשה צרפת החלו להתיישב צרפתים , ואליהם הצטרפו אירופים ממדינות אחרות . ב1870- פרסם אדולף כרמיה , שר המשפטים של צרפת , צווים שנועדו להפוך את אלג'יריה לחלק מצרפת . המשטר הצבאי הצרפתי באלג'יריה הוחלף במשטר אזרחי , ומחוזות באלג'יריה שולבו ברשימת המחוזות של צרפת . בפקודת כרמיה משנת 1870 הוענקה ליהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית מלאה . המעמד האזרחי החדש של היהודים לא מנע את הפגיעות בהם , והן אף הוחרפו עם השנים . גל של פרעות נגד היהודים התרחש ב1881- וב , 1898- וגם משפט דרייפוס בצרפת תרם לפעילות האנטי-יהודית . גילויי האנטישמיות החריפו ולוו בפרסום של מאמרי הסתה בעיתונות וחיבורים אנטישמיים . כמו בצרפת הוקמו גם באלג'יריה שלוש קונסיסטוריות - יהודים מצרפת עמדו בראשן ואילו יהודי אלג'יריה לא שולבו בהנהגתן . השוויון האזרחי המלא שניתן ליהודי אלג'יריה והשוויון ההדרגתי שהוענק ליהודים בתוניסיה , שב1881- הייתה לארץ חסות של צרפת , אפשרו ליהודים להתקרב לנציגי השלטון האימפריאלי ולמהגרים האירופים , והם התרחקו מן הרוב המוסלמי שבקרבו חיו מאות שנים . היהודים שהתגוררו בערים התרכזו בדרך כלל בערי הבירה . יהודים אחרים התגוררו באזורים כפריים . כאשר הואץ העיור , יהודים רבים היגרו מאזורים כפריים אל ערים מרכזיות . יהודים עברו גם מרבעים יהודיים ישנים לרבעים חדשים שנבנו בערים . ברבעים החדשים חיו היהודים בצד מוסלמים אמידים ובצד מתיישבים אירופים . הרבעים היהודיים הישנים אוכלסו מחדש , בעיקר על ידי מהגרים יהודים שהגיעו מאזורים כפריים . שינויים חלו גם בחיי הכלכלה של היהודים . הם השתלבו במסחר המקומי והבין-יבשתי ובמערכת המנהל של השלטון האירופי . צעירים יהודים החלו לנטוש פרנסות יהודיות מסורתיות , כגון מלאכה , רוכלות ומסחר זעיר , ובהדרגה עברו לעיסוקים מודרניים . הם למדו והשתלבו במקצועות חופשיים ; וחלקם במקצועות הללו היה גדול מחלקם באוכלוסייה הכללית . גם בדפוסי החינוך של היהודים בצפון אפריקה חלו שינויים . עד שלהי המאה התשע עשרה התאפיין חינוך הילדים היהודים בחינוך יהודי מסורתי . חברת כי"ח ( כל ישראל חברים , ( שהוקמה בפריז ב , 1860- הייתה הראשונה שהקימה בתי ספר מודרניים באזור . כי"ח האמינה כי הנחלת תרבות צרפת היא אמצעי לשילוב היהודים בעולם המודרני האירופי . בתי הספר של כי"ח השפיעו על המודרניזציה של יהודי צפון אפריקה . כתוצאה מן החינוך המודרני יכלו היהודים להשתלב במסגרות השלטון , הכלכלה והחברה שהביא עמו השלטון הצרפתי . העיור , ההשתלבות בכלכלה המודרנית והשינויים בדפוסי החינוך חוללו שינויים בקרב היהודים , בעיקר בקרב הצעירים : תהליך החילון גבר , והם החלו להתנתק מן הדת והמסורת היהודית ומן הקהילה . לאלה נוספו עוד שינויים : יהודים רבים אימצו לבוש אירופי והעדיפו אותו על פני הלבוש המקומי ; הם גם בחרו להעניק לילדיהם שמות אירופיים . שינויים אלו הגבירו את הנתק בין היהודים לשכניהם המוסלמים .
|
|