יהודי אלג'יריה מקבלים אזרחות צרפתית

صفحة: 35

יהודי אלג'יריה מקבלים אזרחות צרפתית ניסיון לשינוי מעמדם של היהודים באלג'יריה היה ב , 1865- באפשרות שניתנה לכל יהודי להגיש בקשה אישית לאזרחות צרפתית ( עמ' , ( 32 אך רק יהודים מעטים הגישו את הבקשה לאזרחות , מחשש שהיא תפגע בקיום מנהגי הדת היהודית . צעד נוסף בשינוי מעמדם של היהודים באלג'יריה היה עם פרסומה של פקודת כרמיה ב24- באוקטובר . 1870 הפקודה , שנקראת על שמו של אדולף כרמיה , שר המשפטים של צרפת ( עמ' , ( 33 פורסמה במסגרת צווים שהוציאה ממשלת צרפת בעניין אלג'יריה , ולפיה לכל יהודי אלג'יריה הוענקה אזרחות צרפתית מלאה . קבלת האזרחות לא הייתה תלויה ברצונו האישי של כל יחיד . היה זה המקרה היחיד שבו כל היהודים באזורים שהיו תחת שלטון המדינות האימפריאליסטיות זכו להיות אזרחי המדינה האירופית ששלטה באזור . ליהודים , בהיותם אזרחים צרפתים , הוענקה זכות הצבעה , הם חויבו לשרת בצבא , והיה עליהם לנהוג על פי החוק הצרפתי גם בנושאים של המעמד האישי - נישואים וגירושים . התוקף הבלעדי של דיני המעמד האישי על פי ההלכה היהודית בוטל מפני רשויות השלטון , והם היו לטקס מסורתי בלבד . מכיוון שיהודי אלג'יריה היו עתה אזרחים צרפתים לכל דבר , הותר להם להנהיג ולנהל את הקונסיסטוריה , ורק הרב שעמד בראשה הגיע מן הקהילה היהודית בצרפת . פקודת כרמיה שינתה את המעמד המשפטי של היהודים . בשלטון האימפריה העות'מאנית , שהייתה מוסלמית , הייתה הבחנה בין מעמדם של התושבים המוסלמים לבין מעמדם של התושבים שאינם מוסלמים - היהודים והנוצרים נחשבו לכופרים והוגדרו על פי חוקי האסלאם בני חסות . * בתוקף מעמד זה הם היו זכאים לסובלנות דתית ולחסות והגנה מן השלטון , אולם קיומה של זכות זו בני חסות * במעמד זה נכללו על פי חוקי האסלאם הכופרים - נוצרים ויהודים . לבני החסות הותר לחיות על פי מנהגי דתם ולקיים את המוסדות הקהילתיים המיוחדים להם ; והמדינה התחייבה להגן על חייהם ורכושם . על בני החסות הוטל מס מיוחד , שהמוסלמים היו פטורים מלשלמו : מס גולגולת ( ג'זיה . ( המס הוטל על כל זכר בוגר מגיל חמש עשרה ומעלה , ורק החולים והזקנים היו פטורים ממנו . בכמה מן המדינות חויבו בני החסות ללבוש לבוש מיוחד , שהבדיל בינם לבין המוסלמים , ונאסר עליהם לרכוש קרקעות ולעסוק בתפקידי מנהל וממשל . תפקידי הקונסיסטוריה באלג'יריה ( קטע מן החוק שהתקבל ב5- בנובמבר ( 1845 . 1 לקיים את הסדר בתוך בתי הכנסת ולהשגיח לבל תכונס , ללא רשות מפורשת , במסווה דתי כל אספת תפילה ; למנות המשרתים בבתי הכנסת ושאר כלי קודש , ובעיקר את השוחטים . . 2 להשגיח שהמשפחות תשלחנה את ילדיהן למעונות-יום ולבתי הספר , ולנקוט צעדים הדרושים לשם כך . . 3 לעודד את היהודים לעסוק במקצועות מועילים , ובמיוחד בעבודות חקלאות . . 4 לפקח על השימוש שייעשה בכספים שנועדו להוצאות הפולחן , המעונות ובתי הספר . ( ש' אטינגר [ עורך , [ תולדות היהודים בארצות האסלאם , ג , עמ' ( 226 . 1 על פי התעודה , באילו תחומי חיים נדרשה הקונסיסטוריה לפעול ? מה נדרשה לעשות בכל תחום ? . 2 הקמת הקונסיסטוריה והגדרת תפקידיה מקורם בחוק שהתקבל בצרפת . מה משמעות הדבר ? . 3 האם אתם סבורים שפעילותם של חברי הקונסיסטוריה חיזקה את יהודי אלג'יריה ? נמקו .

السابق  |  التالي