|
|
صفحة: 20
מעגל התקשורת ? לאחר שהמוען מעביר את האמירה שלו , הוא יוצר תגובה אצל הנמען . ברגע שהנמען מגיב – התפקידים מתהפכים : עכשיו הנמען הוא המוען המעביר מסר ( תגובה ) לנמען , שהיה קודם המוען . כך קורה , למשל , בשיחה בעל-פה או בהתכתבות . שרשרת התגובות הנמשכת היא מעגל שנקרא מעגל התקשורת . מודל התקשורת ? השיח הכתוב או הדבור אינו מתקיים בחלל . כל שיח מושפע מן התנאים התקשורתיים הסובבים אותו . מודל התקשורת של היימס מחדד את המורכבות של נסיבות התקשורת השונות . מרכיבי הדיבור לפי היימס ttings S ו = S הנסיבות , הזמן והמקום , הרקע הפסיכולוגי והתרבותי של האירוע nts p ב rticip ב = P המשתתפים בשיח , המוען , הנמען ונמענים אחרים ( ראו לעיל ) ד nds ד = המטרות , התכלית שאליה מכוון השיח s A ו nc ו qu ו = Act s צורת המבעים , תוכן הדברים וצורת אמירתם ys K ו = K דרכי ההבעה , הנימה , הדרך ורוח הדברים בהעברת המסר s I ו liti ב nt ו = Instrum ערוצי התקשורת ? בעל-פה , בכתב , באמצעות מכשיר = Norms N נורמות ההתנהגות בשיח s G ו nr ו = G סוגות ? דיאלוג , מכתב , הרצאה , שיר , תפילה , דיון וכד ' התלמידים צריכים להיות מודעים לנסיבות השיח בבואם לכתוב או להביע בעל-פה . נסיבות השיח הן אלה ש " תופרות " את " חליפת הדיבור . " יש הבדל בין נסיבות פורמאליות לבלתי פורמאליות , בין ערוץ הדיבור לכתיבה , בין סוגה דיווחית עניינית לבין סוגה אישית חווייתית , בין נמען יחיד לציבור גדול של נמענים , בין אירוע אישי אינטימי לאירוע רב משתתפים . כל אחד מהמשתנים משפיע על השיח . החינוך הלשוני אמור לתת בידי התלמידים כלים מגוונים , כך שבנסיבות שיח שונות יוכלו להשתמש ברפרטואר המתאים בנסיבות המתאימות . יחסי מוען ונמען – יחסי המוען והנמען הם חלק מנסיבות השיח , הם חלק מההקשר החברתי שבו מתקיים השיח . המוען והנמען יכולים להיות שווים בשיח מבחינת ההקשר החברתי – חברים , זוג הורים , אחים , תלמידים , מורים , מפקדים , עובדים באותה דרגה . כאשר המוען והנמען אינם מעגל התקשורת
|
|