صفحة: 319

דגם הגזרות דגם זה הוצע על ידי הויט ( Hoyt ) ב , 1939- לאחר שבחן ערים אמריקניות רבות והיה עד לשינויים שהתרחשו באותה תקופה במבנה העיר . לפי דגם זה , העיר גדלה ומתרחבת בגזרות , מן המרכז כלפי חוץ . הויט הדגיש כי אזורים שונים בעיר מושכים אליהם פעילויות מסוג מסוים . לדוגמה : אזורי תעשייה מתפתחים לאורך צירי תחבורה ראשיים , ומגורים ברמה גבוהה ממוקמים באזורים בעלי יתרונות מיקום טבעיים , דוגמת נהר או פארק . מקום שיש בו שימוש קרקע מסוים מושך אל סביבתו שימושי קרקע דומים . וכך , במקום שבו התפתח אזור תעשייה - הוא יגדל ויתרחב כלפי חוץ . דגם ההתרחבות כלפי חוץ נובע מכך שהשימושים השונים מתפשטים במרחב לאורך צירי התחבורה הראשיים , שבתקופתו של הויט היו מסילות הברזל , וכיום נוספו עליהם הכבישים הראשיים . בדרך זו נוצרות גזרות ארוכות , שלכל אחת מהן תפקוד אחר . גזרות אלה משבשות במידה רבה את הדגם הטבעתי של בורגס . הדגם הרב-מוקדי הריס ואולמן ( Harris and Ullman ) הציעו ב1945- דגם גמיש ומורכב יותר . לטענתם , העיר אינה גדלה ממוקד ( מע"ר ) אחד בלבד , אלא בכמה מוקדי משנה , לדוגמה : נמל , אוניברסיטה , פארק , שדה תעופה . סביב כל מוקד מתפתחת פעילות שונה , וכך נוצרים בעיר אזורים של שימושי קרקע שונים . סביב האוניברסיטה יתפתחו מעונות לסטודנטים ומגוון שירותים לאוכלוסייה זו , ואילו בקרבת נמל התעופה ייבנו מלונות ומחסנים . בדגם הזה , שימושי קרקע המפריעים זה לזה , כמו תעשייה ומגורים ברמה גבוהה , ימוקמו במרחק זה מזה . הדגם משלב גם היבטים תרבותיים והיסטוריים בהבנת התפשטות העיר . אזורי מגורים שונים מתפתחים במוקדים שונים ברחבי העיר מסיבות היסטוריות , אתניות ותרבותיות , בשל העדפות ורצון של אנשים . כך למשל , מהגרים שהגיעו לשכונה מסוימת יהיו גורם משיכה למהגרים שיבואו בהמשך . הדגם הרב-מוקדי הוא ביטוי להתפשטות העיר במרחב ולתהליכי הביזור המתלווים להם , שבעקבותיהם הופכת העיר לפסיפס של אזורים מוגדרים . ? התבוננו בגרף בעמוד זה ובגרף שבעמוד 305 והסבירו את ההבדל ביניהם בנוגע למחירי הקרקע ביחס למרחק ממרכז העיר . הדגם הרב-מוקדי הדגם הגזרתי מחיר הקרקע ביחס למרחק ממרכז העיר , בעיר שבה כמה מוקדי משנה עיר רב-

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار