|
|
صفحة: 277
רבים היו הקשיים והמצוקות של העולים : תנאי אקלים קשים , מחסור בהון , קשיי תעבורה , היעדר שירותי בריאות , התנכלות השלטון העות'מאני וחוסר ידע בכל הקשור לעבודה חקלאית . הקדחת הכתה במתיישבים וקטלה רבים , ובהם תינוקות וילדים . קשיים אלו גרמו לרבים מן העולים לעזוב את הארץ , לשוב לארצות מוצאם או להגר לאמריקה . למרות הקשיים התפתחה ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל . עשרים ושלוש מושבות הוקמו בעלייה הראשונה . המושבה הייתה צורת התיישבות שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע , בית מגורים משפחתי ומשק חקלאי . ואילו בני העלייה השנייה הקימו צורת יישוב חדשה - הקבוצה - שהעמידה במרכז החיים את עקרון השיתוף והשוויון החברתי . בתקופה זו הוקם גם יישוב עירוני יהודי ראשון . ב1909- החלו לבנות את " אחוזת בית , " היא תל אביב , וערב מלחמת העולם הראשונה כבר התגוררו בה כאלפיים יהודים . התפתחות וצמיחה היו גם בערים הוותיקות המעורבות , שחיו בהן יהודים בצד ערבים - ירושלים וחיפה . שתי העליות תרמו להתפתחות התרבות העברית בארץ ישראל . השפה העברית הייתה לשפה השלטת בבתי הספר במושבות ; בית הספר העברי הראשון הוקם בראשון לציון ב1887- כבר בימי העלייה הראשונה , וב1894- נפתח שם גם גן ילדים עברי ; גימנסיה עברית הוקמה ביפו בימי העלייה השנייה , ואחר כך הוקמה גימנסיה עברית גם בירושלים ; עוד התפתחו הספרות , התאטרון והעיתונות העברית . דגמי התיישבות מושבה : פתח תקווה , רחוב חובבי ציון קבוצה : מייסדי דגניה , 1912 עיר : רחוב הרצל בתל אביב ובניין הגימנסיה "הרצליה 1913 , "
|
|