סיכום

صفحة: 266

סיכום בתחילת שנות השבעים של המאה התשע עשרה החלו להופיע בכמה מדינות במערב אירופה ובמרכזה גילויי האנטישמיות המודרנית . את המושג " אנטישמיות" טבע בתקופה זו בגרמניה יהודי מומר בשם וילהלם מאר , ופירושו : נגד העמים השמיים . התפתחותם של התודעה הלאומית והרגשות הלאומיים בעמי אירופה וצמיחתן של תנועות לאומיות היו גורם מרכזי להתעוררות האנטישמיות המודרנית . השתלבות היהודים בחיי המדינה אף היא עודדה את האנטישמיות : למרות האמנציפציה , החברה לא הייתה מוכנה לקבל את השינוי במעמדם החוקי והמשפטי של היהודים . הוגי דעות של הסוציאליזם סייעו להתפתחות הטיעונים האנטישמיים . היהודים נתפסו כבעלי ההון , הקפיטליסטים , שבהם ביקש הסוציאליזם להיאבק . נוסף על כך , על בסיס האנתרופולוגיה , הביולוגיה והדרוויניזם החברתי , התפתחה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה תורת הגזע . תורת הגזע , המסתמכת כביכול על המחקר המדעי , שימשה בסיס לחיזוק האנטישמיות . בכמה ממדינות אירופה שילבו מפלגות פוליטיות במצען יסודות אנטישמיים , ובשנת 1878 התגבשה בפעם הראשונה מפלגה אנטישמית בגרמניה כאשר הכומר אדולף שטקר הקים את מפלגת הפועלים הנוצרית-סוציאליסטית . בשנת 1882 נערך בעיר דרזדן שבגרמניה קונגרס אנטישמי והשתתפו בו מפלגות וארגונים אנטישמיים ממדינות אירופה . בעקבות הבחירות בגרמניה ב1893- נכנסו צירים מטעם מפלגה אנטישמית לרייכסטג . מפלגה אנטישמית חזקה פעלה משנות התשעים בהונגריה , ואף לה היו נציגים בפרלמנט ההונגרי . מנהיג המפלגה מילא תפקיד מכריע בעלילת דם נגד היהודים שהתרחשה בטיסה-אסלאר ב . 1882- האנטישמיות המודרנית התאפיינה בפריחת עיתונות העוסקת בנושאים אנטישמיים ובפרסום חיבורים אנטישמיים . אחד הפרסומים שהיו לאבן היסוד של האנטישמיות המודרנית הוא " הפרוטוקולים של זקני ציון , " שהופץ בראשונה ברוסיה ב . 1905- משנות השבעים של המאה התשע עשרה זיעזעו אירועים פוליטיים קשים את צרפת . באווירת האי-יציבות ששררה בצרפת גברה התעמולה האנטישמית במדינה . ב1894- הופיעה בעיתון " הדיבור החופשי" של דרימון ידיעה על מאסרו של אלפרד דרייפוס , קצין יהודי במטה הכללי של צבא צרפת אשר הואשם במסירת סודות צבאיים לגרמניה . דרייפוס הועמד למשפט בבית דין צבאי בעוון בגידה בצרפת מולדתו . הוויכוח הציבורי סביב משפט דרייפוס חצה את הציבור הצרפתי לשני מחנות עיקריים : תומכי דרייפוס ומתנגדיו . הסערה הציבורית התחזקה כאשר אמיל זולה פרסם מכתב גלוי לנשיא צרפת , שכותרתו " אני מאשים . " רק בשנת 1906 טוהר שמו של דרייפוס לחלוטין והוחזרו לו דרגותיו הצבאיות , ואפילו הוענק לו אות כבוד . לאנטישמיות ברוסיה היו דפוסים מיוחדים . ב27- באפריל 1881 פרצו פרעות ובהן נפגעו הקהילות היהודיות בדרום רוסיה , באוקראינה ובאזורים אחרים ברוסיה . פרעות אלו כונו " סופות בנגב . " הצאר אלכסנדר השלישי לא פעל נגד הפורעים , והניח לפוגרומים להימשך . בעיני היהודים הייתה זו עדות לקשר בין הפורעים לבין השלטון . המדיניות האנטי-יהודית ברוסיה קיבלה את ביטויה גם בחקיקה . במאי 1882 פרסם שר הפנים הרוסי " תקנות זמניות" בעניין היהודים ; וב1891- גורשו ממוסקבה כשלושים אלף יהודים . ההסתה האנטישמית החריפה באה לידי ביטוי קיצוני בפוגרום בעיר קישינב ב , 1903- והוא זיעזע את דעת הקהל ברוסיה ובעולם . פוגרומים קשים ביהודי רוסיה היו בשנים . 1907-1905 גילוי נוסף של אנטישמיות היה עלילת הדם נגד מנדל בייליס ב . 1911-

السابق  |  التالي