סיכום

صفحة: 227

סיכום הצאר אלכסנדר הראשון ( שלט בשנים , ( 1825-1804 ואחריו גם הצאר ניקולאי הראשון ( שלט בשנים , ( 1855-1825 נקטו כלפי היהודים מדיניות שנועדה לבטל את הזהות הייחודית שלהם ולגרום להשתלבותם במדינה על ידי המרת דתם והיטמעותם בחברה הרוסית ובתרבות הרוסית . הצאר אלכסנדר הראשון ביקש לזרז את המרת דתם של היהודים . יורשו הצאר ניקולאי הראשון נקט יזמה חדשה במטרה " לתקן" את היהודים ולהפכם לנתינים נאמנים ומועילים , וב1827- הוא פרסם פקודה המחייבת צעירים יהודים להתגייס לצבא . השירות בצבא רוסיה נמשך עשרים וחמש שנה , אך על היהודים נכפו שנות גיוס ארוכות - מגיל שתים עשרה . הצאר קיווה כי ניתוק כה ממושך יאפשר את המרת דתם ואת היטמעותם בחברה הרוסית . פקודת הגיוס נקראה בפי היהודים "גזרת הקנטוניסטים . " המדיניות של " תיקון היהודים" והפיכתם לנתינים נאמנים כללה גם התערבות בחינוך היהודי . כדי לתקן תיקונים בחינוך פנה שר החינוך הרוסי אל ד"ר מקס ליליינטל , משכיל יהודי מגרמניה אשר פעל ברוסיה . היהודים התנגדו בתוקף לתיקונים בחינוך . מרביתם ראו בצעד זה עוד גזרה של השלטון שנועדה לעודד את המרת הדת בקרב היהודים , ואף כינו אותה " גזרת השקאלעס" - גזרת בתי הספר . השלטונות פרסמו תקנות שנועדו להכביד על הלובשים את הלבוש היהודי המסורתי . הצאר אף ביקש להגביל את סמכויותיהם של מוסדות השלטון העצמי של הקהילה ; ולכן ב1844- בוטלה הנהגת הקהילה . ב1851- הוחלט לסווג את היהודים לקבוצות לפי מידת התועלת שלהם למדינה . הצאר אלכסנדר השני נטה בראשית ימי שלטונו לשלב במדיניותו יסודות ליברליים . לכן הוא הורה להפסיק את ביצוע תכנית הסיווג ולבטל את גזרת הקנטוניסטים והגזרות על הלבוש היהודי . ההקלות שקבע הצאר אלכסנדר השני עוררו בקרב היהודים תקוות רבות . ואולם , הוא שינה את מדיניותו , כנראה בהשפעת מרד של הפולנים שפרץ ב . 1863- רצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים רוסים בשנת 1881 פתח תקופה של מאבק גלוי של השלטון הצארי נגד יהודי רוסיה - האשמה ברצח הוטלה על כלל היהודים , וגל קשה של פרעות פרץ נגדם . לאבי ההשכלה העברית ברוסיה נחשב הסופר העברי ריב"ל - ר' יצחק בר לווינזון . הוא הציע לשלטון לכפות על היהודים שינויים בכלכלה ובחינוך כדי להביא להשתלבותם במדינה . המשורר העברי יל"ג , יהודה ליב גורדון , טבע באחד משיריו את ססמת המשכילים היהודים ברוסיה : " היה אדם בצאתך ויהודי באהלך . " המשכילים היהודים ביקשו לפנות לא רק אל תומכיהם אלא אל הציבור היהודי הרחב , ולהפיץ בקרבו את רעיונות ההשכלה . משום כך הם החלו לפרסם מיצירותיהם גם ביידיש . ואולם , מרבית יהודי רוסיה לא חברו אל המשכילים . מפנה מיוחד בתנועת ההשכלה היהודית ברוסיה החל בשנות השישים והשבעים של המאה התשע עשרה . את המפנה הזה מייצג הסופר פרץ סמולנסקין , אשר בניגוד לקריאה להשתלבות החל להפיץ את הרעיון הלאומי .

السابق  |  التالي