|
|
صفحة: 225
תעודה משכיל יהודי מציע השתלבות בחיים המודרניים , אייזיק קובנר , 1868 מתוך חיבור שנקרא "ספר המצרף , " ונכתב במחתרת ( עמ' . ( 219 בקטע זה נדונים שינויים שישפרו את התנאים בבית הכנסת . בכל עיר ועיר לפי גודלה וקוטנה לא יהיה ( אלא ) רק בית הכנסת אחד או שניים , נבנה בסדר יפה . מקומות המושב יהיו מוצגים ככה אשר ישבו ופניהם למזרח . על הקרקע תהיה מרצפת אבנים או קרשים , אך לא חול וטיט כאשר לרוב בערי מצער ( בערים קטנות . ( הגגים ( הגגות ) יהיו מצופים בטסי ( במשטחי ) ברזל וזכוכית , החלונים ( החלונות ) יהיו טהורים ושקופים ושלמים , למען לא תעופנה בעדם ציפורים להרבות צואה על המושבות כנודע . בערים הגדולות אשר שם ישנו אור-הקיטור [ גאז ] הנמשך מתחת לארץ , אין טוב ויפה בבית הכנסת משלהבת האור הזה , אשר עשרה או עשרים שלהבות יוכלו להאיר את בית הכנסת כבעצם היום . ועל כן ראוי וכשר להסיר המנורות בדיל אשר בכל אחת נרות רבות , אשר בהם יתחבו נרות חלב קטנים המכהים את העיניים , ואין ערוך להאי-טוהר אשר ירבו נרות כאלה . ומה גם נמאס ונתעב המנהג לאסוף נרות מבעלי הבתים בכל ערב שבת או בכל יום בחורף . מאוד מאוד ראוי וכשר להמשיך הגאז אל בית הכנסת הגדולה אשר תהיה בכל עיר , כי יהיה לתפארת לההמון ולשמחת נפש להם . ובערים אשר עדנה הגאז לא יש , טוב ויפה לקנות מנורות זכוכית אשר בהן ישימו שמן קיטור , ויעלו גם כן להבת יפה וברה כלבנה . וכאלף פעמים יותר יאירו המנורות [ לאמפע ] ההן מהמנורות אשר ישימו בהן נרות חלב מהותך ( מותך ) להבאיש ריח ההמון . ( י"א קובנר , ספר המצרף , עמ' ( . 231-230 . 1 התכנית לשיפור פניו של בית הכנסת רומזת על התנאים השוררים בו . מהם התנאים השוררים בבית הכנסת ? ומהן ההצעות לשיפור התנאים ? . 2 אילו חידושים של התקופה עולים מן ההצעה ? המשכילים היהודים ברוסיה פונים ללאומיות מפנה מיוחד בתנועת ההשכלה היהודית ברוסיה החל בשנות השישים והשבעים של המאה התשע עשרה . את המפנה הזה יצג הסופר פרץ סמולנסקין . ( 1885-1842 ) בניגוד למשכילים יהודים אחרים אשר רצו לראות ביהודים " רוסים בני דת משה , " כלומר הציעו התמזגות מלאה עם העם הרוסי בצד שמירה על ייחוד דתי-תרבותי , סמולנסקין ביקש להדגיש את הייחוד הלאומי של היהודים . גל האירועים האנטישמיים שפקד את רוסיה בשנות השבעים הבהיר לסמולנסקין כי רעיון ההשתלבות בעם הרוסי הוא רעיון חסר שחר . גם התהליכים שהתחוללו במרכז אירופה ובמערב אירופה בהשפעת מהפכות " אביב העמים" והקמת מדינות הלאום השפיעו על גיבוש תפיסתו הלאומית ( עמ' . ( 170-167 סמולנסקין הציע להחיות את השפה העברית ולדבוק בה וטען כי הדבקות בשפה העברית תעניק לעם כבוד ואפשרות " להיקרא בשם ישראל . " ב1869- החל סמולנסקין להוציא לאור את " השחר" - עיתון עברי , ובעזרתו הפיץ את הרעיונות הלאומיים . מעל דפי עיתונו הכריז סמולנסקין : "עם הננו , ואחדותנו תולד רק על רגש האחווה , על הרגש הלאומי . " בשל רעיונותיו הלאומיים , סמולנסקין התקבל בהתלהבות רבה בקרב בני נוער וסטודנטים יהודים בפטרסבורג ובמוסקבה . צעירים אלו אף החלו להקים ספריות לספרות ולעיתונות בענייני יהדות . בחוגים אלו החלו לייחס חשיבות רבה לחגים יהודיים , כגון חנוכה ופסח , אשר תוכניהם ביטאו רגשות לאומיים .
|
|