|
|
صفحة: 223
המשכילים היהודים - רעיונות ופעולות ריב"ל - אבי ההשכלה היהודית ברוסיה בעשור השני והשלישי של המאה התשע עשרה החלו להתפתח רעיונות ההשכלה אצל מיעוט מהציבור היהודי בערי רוסיה . תהליך זה הושפע מן הרעיונות שצמחו במערב אירופה כבר בסוף המאה השמונה עשרה . לאבי ההשכלה העברית ברוסיה נחשב הסופר העברי ר' יצחק בר לווינזון - ריב"ל . ( 1860-1788 ) ריב"ל הציע שינויים בחינוך היהודי והאמין כי הם יתרמו להשתלבות היהודים במדינה . לחיזוק טענותיו וכדי לשכנע את הציבור היהודי , ליקט ריב"ל מדבריהם של חכמי ישראל בזכות עבודת האדמה , מלאכת הכפיים ולימוד השפה המדוברת במדינה . הוא גם הציע לשלטונות לכפות על היהודים את השינויים שהציע , אם כי ידע כי הציבור היהודי יתנגד להם בחריפות . ואכן , מרבית יהודי רוסיה לא חברו אל המשכילים - הם המשיכו לחיות במצוקה ביישובים קטנים בתחום המושב , ובחיי היום-יום הם המשיכו להתמודד עם ההגבלות שהוטלו עליהם ועם גילויי האנטישמיות . המשכילים היהודים תומכים ב"תיקון היהודים" המשכילים היהודים ברוסיה פעלו ברוח הססמה " היה אדם בצאתך ויהודי באהלך , " שניסח המשורר העברי המשכיל יהודה ליב גורדון - יל"ג . ( 1892-1830 ) יל"ג ושאר המשכילים היהודים ברוסיה סברו ששינויים בחינוך היהודי יביאו לשילוב היהודים בחיי המדינה . בהשפעת רעיונות ההשכלה שחדרו ממערב אירופה , ובראש ובראשונה מברלין שבגרמניה , ייסדו המשכילים היהודים ברוסיה כבר בשנות העשרים והשלושים של המאה התשע עשרה בתי ספר ש ff פת ההוראה בהם הייתה גרמנית . מעשה זה ביטא את הערצתם של המשכילים היהודים ברוסיה לתרבות הגרמנית ולהישגים של המשכילים בגרמניה . קרבתה של הלשון הגרמנית ליידיש הקלה את התפשטותה של הגרמנית בקרב היהודים המשכילים ברוסיה . השפעתם של המשכילים היהודים בגרמניה על המשכילים היהודים ברוסיה הייתה כה רבה , עד כי המשכילים ברוסיה שינו את שמותיהם לשמות אירופיים ובחרו בעיקר בשמות גרמניים , כגון לאון ומרקוס . בין המשכילים היהודים ברוסיה היו שתמכו בהתלהבות רבה בתיקונים של ניקולאי הראשון ואף ראו בו שליט נאור . הם הזדהו עם פעולותיו וקיוו כי היהודים יתאימו את עצמם לתביעות השלטון ויבטלו את הסממנים המייחדים אותם ומבדילים אותם מסביבתם . לדוגמה , מקס ליליינטל הציע כי שפת ההוראה בבתי הספר החדשים תהיה תחילה גרמנית , ואחר כך יעברו בהדרגה לרוסית ; כן המליץ על לימוד חינם בבתי ספר אלו , ועל הכללת מקצועות חדשים , ובהם חקלאות ושרטוט . ליליינטל אף הציע לשלטונות לאפשר ליהודים בוגרי בתי הספר להשתלב בשירות הציבורי , ללמוד באוניברסיטות ולהתגורר מחוץ לתחום המושב . המשכילים היהודים ביקשו לפנות לא רק אל תומכיהם אלא אל הציבור היהודי הרחב , ולהפיץ בקרבו את רעיונות ההשכלה . לכן הם החלו לפרסם מיצירותיהם גם ביידיש , השפה המדוברת בקרב המוני היהודים . זאת בניגוד למשכילים היהודים במערב אירופה , שנאבקו נגד השפה הזאת , משום שלפי תפיסתם ייצגה בליל של שפות ( עמ' . ( 73
|
|