|
|
صفحة: 209
תעודה שינויים בדמותם של היהודים בגרמניה את התיאור כתב יהודי משכיל , בן למשפחת לסינג מהעיר אלטונה . נסתכל נא בתמורה העצומה שחלה בלשון , בלבוש , באורח-החיים , בצרכים ובשעשועים , במידות ובמנהגים של היהודים ! [ ... ] אף הופעתם החיצונית , כמה נשתנתה מאז אותו זמן . מי לא היה מבחין מיד ביהודי על פי הלבוש המזרחי ( המזרח אירופי ) המסורבל , על פי הקפוטה ( מעיל עליון ) הרחבה והכהה , על פי מצנפת הפרווה השמוטה על המצח , על פי האנפילאות ( נעלי הבית ) ועל פי הזקן המשחיר את קלסתר פניו ( מראה פניו ?( מי לא היה מבחין מיד במטרוניתא ( גברת נכבדה ) יהודית על פי הכיפה הרקומה כסף , על פי הקלסתר הרציני ללא כל קישוט שיער ? וכמה יהודים עוד נראים כיום כך , אם אינם שרידי העבר או יוצאי פולין ? באיזו קפדנות נאחזו אז במנהגים הקטנוניים ביותר , ואיזה יהודי היה מרהיב עוז בנפשו ( מעז ) עוד לפני 30 שנה לפתוח בשבת את חנותו , לעסוק בעסקיו , לכתוב ולנסוע ? [ ... ] האמנם היה אפשר לראות לפני 30 שנה בפונדקים ובבתי-אוכל , יהודי יושב לשולחן האורחים הנוצריים , משוחח עמם באופן חופשי , אוכל עמם אותם מאכלים ושותה אותו משקה ? [ ... ] עתה מקבלים כמעט כל בתי הספר הנוצריים שבערים את ילדי התושבים היהודים , בעיקר לכיתות הגבוהות [ ... ] רק בבתים מעטים ביותר עוד נזקקים לעתים בני הבית הקשישים לניב היהודי ( יידיש , ( בעוד שילדים וכן - ובעיקר - בני הכרכים ( הערים הגדולות ) מדברים , בבית כמו בחברה , אותה לשון כמו אחיהם האזרחים הנוצרים [ ... ] מן הסתם עוד חיים עתה מאות אלפים מן המחצית השנייה של המאה שעברה , ואנו קוראים אותם להעיד , אם מצאו אי פעם בנעוריהם יהודי בקונצרטים , במסיבות , בנשפים , בחגיגות עממיות [ ... ] בבתי קפה ובאולמי בורסה , או אם ראוהו מוצא עניין בעיתונים היומיים [ ... ] או פגשוהו בתיאטרון , במוסיקה ובאמנות [ ... ] אם מצאו אי פעם בחוגים מדעיים ושאר חוגים משכילים יהודיים , שלא נפלו משאר החברה , לא בנימוסים חברתיים ולא בידיעות . ( י' טורי , קווים לחקר כניסת היהודים לחיים האזרחיים בגרמניה , עמ' ( . 81 . 1 מה על פי התיאור מאפיין את "היהודי הישן , " ומה מאפיין את "היהודי החדש . 2 ? " מהו יחסו של הכותב אל "היהודי הישן ? " צטטו משפטים לביסוס תשובתכם . יהודים משתלבים בתחומי כלכלה חדשים במאה התשע עשרה הופיעו ניצנים ראשונים של שינוי בעיסוקי היהודים : יהודים עשירים השתלבו בתחומי כלכלה חדשים - בתעשייה ובבנקאות ; ומנגד החלו פועלים יהודים להשתלב בתעשיית האריגים , בתעשיית המזון ובתעשיית הטבק . כך הלך והתפתח מעמד של פועלים יהודים . בנקאים יהודים , בעיקר מגרמניה , הקימו סניפי בנק בערים מרכזיות באירופה . מאז כיבוש נפוליאון בסוף המאה השמונה עשרה נזקקו השליטים של מדינות גרמניה לסכומי כסף גדולים כדי לממן את המלחמות ; ולאחר מכן - לאחר תקופה ארוכה של מלחמות - נזקקו לכספים כדי לשקם את מדינותיהם הפגועות . תפקיד חשוב בתחום הייעוץ הפיננסי ( הכספי ) מילאו הבנקאים היהודים . הם יעצו לממשלות ולמלכים בענייני כספים וסייעו בייסוד בנקים לאומיים , במימון סלילת מסילות הברזל ובפיתוח הערים . מהבנקאים היהודים החשובים באותה תקופה היו גרשון בליכרדר , יועצו הכספי של ביסמרק , קנצלר גרמניה , ומשפחת רוטשילד , שעסקה
|
|