|
|
صفحة: 118
אזרחים נאמנים לצרפת ולאזרחיה . המתנגדים להענקת שוויון מלא ליהודים הוסיפו וטענו כי היהודים שולטים בכלכלה ובכסף של צרפת וכי כלל אינם מעוניינים למלא את החובות המוטלות על אזרחי צרפת . אחד מנציגי אלזס-לורן באספה הלאומית אף טען כי אם היהודים יקבלו זכויות , יפרצו מהומות של איכרים שרוחשים שנאה עזה ליהודים . לעומתם , התומכים בהענקת שוויון זכויות ליהודים טענו כי הענקת שוויון הזכויות ליהודים היא אחד מעקרונות היסוד של המהפכה וכי מניעתן מן היהודים פוגעת בעקרונות המהפכה . עוד טענו כי אין לשלול מהיהודים זכויות בגלל דתם וכי למדינה אסור להתערב בענייני דת . לדבריהם יש להעניק ליהודים זכויות אזרח כיחידים , אבל אין להתיר להם להיות גוף נפרד במדינה . משום כך יש לשלול מהם את האוטונומיה הקהילתית - הזכות שקיבלו היהודים ממלכי צרפת ועל פיה הותר להם לקיים קהילות דתיות נפרדות נחשבה עתה לפגיעה בעקרון השוויון של המהפכה . אחד מצירי האספה הכריז כי " יש למנוע מהיהודים , בתור אומה , הכול ; יש לתת ליהודים , כיחידים , הכול . " השוויון האזרחי ניתן ליהודים בהדרגה לנוכח חילוקי הדעות באספה הלאומית נדחה הדיון בשאלת היהודים , והוא התחדש בראשית שנת . 1790 היהודים הספרדים פנו אל האספה הלאומית וביקשו שיינתנו להם בלבד זכויות אזרחיות , ושלא יקשרו בין זכויותיהם ובין זכויותיהם של יהודי אלזס-לורן . בבקשתם הדגישו את השוני שבינם לבין יהודי אלזס-לורן . כך , ב28- בינואר 1790 החליטה האספה הלאומית להעניק זכויות אזרח רק ליהודים הספרדים שהתרכזו בבורדו . בעד ההצעה הצביעו 373 נציגים , ונגדה . 225 עם זאת , עדיין השוויון האזרחי חל רק על מיעוט מיהודי צרפת . גם יהודי פריז ויהודי אלזס-לורן פעלו באספה הלאומית להשגת זכויות . הדיון בשאלת מעמדם של יהודי אלזס-לורן לווה בהתבטאויות אנטי-יהודיות של צירים באספה הלאומית ובפרסומים נגד היהודים בנאומים ובעיתונים . בתחילה יהודי אלזס-לורן לא הסכימו לוותר על האוטונומיה שניתנה לקהילה היהודית , ואילו יהודי פריז הסכימו לוותר על זכות זו למען קבלת שוויון אזרחי . ואולם , לאחר זמן שינו יהודי אלזס-לורן את עמדתם - הם הגישו לאספה הלאומית עצומה בשיתוף היהודים האשכנזים מפריז ובה הביעו את הסכמתם לוותר על האוטונומיה הקהילתית בתמורה לשוויון האזרחי . בפנייתם המשותפת התבססו על העיקרון המופיע בהצהרת זכויות האדם והאזרח ולפיו "כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות . " ב27- בספטמבר , 1791 בתום דיון ממושך ולאחר מאבק קשה של יהודי צרפת שנמשך כשנתיים , נחקק חוק שהקנה זכויות אזרח מלאות לכל יהודי ויהודי בצרפת . אז היו יהודי צרפת הראשונים מקיבוצי היהודים במדינות אירופה שזכו לשוויון זכויות אזרחי . מתן זכויות שוות לכל האזרחים כונה " אמנציפציה , " ומשמעו שוויון זכויות אזרחי הפותח פתח להשתלבות מלאה בחברה ובמדינה - כתוצאה ממנו יכלו היהודים למלא מ ff רות ממשלתיות ולעסוק במקצועות חופשיים . תהליך זה , שראשיתו בצרפת , התפשט במהלך המאה התשע עשרה למדינות אחרות באירופה ( עמ' . ( 201-200 אמנציפציה * מקור המילה בלטינית , ופירושה שחרור עבד , הוצאת עבד לחופשי .
|
|