|
|
صفحة: 108
מן המחקר הכתרת נפוליאון לקיסר ב2- בדצמבר 1804 התקיים בקתדרלת נוטרדם טקס חגיגי ומפואר מאוד של משיחת נפוליאון והכתרתו לקיסר . שורה ארוכה של מרכבות מוזהבות , שבהן נסעו אנשי הארמון , בעלי המשרות הגבוהות במדינה ובצבא - ובראשם האפיפיור והבישופים - נעה מן הארמון לכיוון הקתדרלה . המונים מילאו את הרחובות , מסתכלים אל הפאר הרב שזה כבר לא ראו כמותו . בשעת ההכתרה התיר לעצמו נפוליאון מעשה נועז , שעמד בניגוד לנוהל הטקס שנקבע מראש . ברגע החגיגי ביותר , כאשר האפיפיור הרים את הכתר הגדול , כדי לשימו על ראשו של המשוח - נטל נפוליאון את הכתר מידי האפיפיור וחבש אותו לראשו במו ידיו ; אחרי כן הכתיר הוא עצמו את אשתו , ז'וזפין , שכרעה לפניו . היה זה מעין סמל : החייל ללא רתע , שהעלתה המהפכה , רצה לקבל את הכתר רק מידי עצמו . וכך גם לא רצה שייחסו חשיבות גדולה מדי ל"ברכת האפיפיור . " הוא השלים עם הכנסייה והיה צריך להתחשב בה משום השפעתה הגדולה ; אבל הוא לא אהב אותה ובשיחות פרטיות היה ממשיך לכנות את אנשי הכמורה "גלחים" ( ספרים . ( ( א' טראלה , "נפוליאון ותקופתו , " מ' זיו וש' אטינגר , דברי הימים , כרך ג - הזמן החדש , חלק א , עמ' ( . 211 . 1 במה שינה נפוליאון את כללי הטקס ? . 2 מה רצה נפוליאון לבטא בשינוי זה ? . 3 מה אפשר ללמוד על תכונותיו של נפוליאון מהתנהגותו בעת הטקס ? טקס ההכתרה : נפוליאון מכתיר את אשתו ג'וזפין , צייר ז'ק לואי דוד , המאה התשע עשרה
|

|