|
|
صفحة: 92
המון משולהב הורס את הבסטיליה באווירת ההכנות לכינוסה של אספת המעמדות והפיכתה לאספה הלאומית ff רר מתח רב בצרפת , והתושבים עקבו בדריכות ובחשש אחר האירועים . בפריז החלו אנשים לצבור נשק , ורבים השתתפו בתהלוכות ובאספות ציבוריות ששלהבו את רגשות הזעם נגד השלטון והגבירו את הפחד מפני העתיד . ב14- ביולי 1789 החלו המונים חמושים לצעוד לעבר הבסטיליה , מבצר גבוה במרכז העיר , ששימש בעיקר בית כלא . באותו הזמן ישבו בבסטיליה שבעה אסירים בלבד , וחמישה מהם פושעים . למרות זאת היא סימלה בעיני הציבור את הדיכוי . ההמונים התקהלו ליד הבניין ודרשו ממפקד הכלא שיאפשר להם להיכנס ולקחת את הנשק מהמקום . הוא ניסה לנהל אתם משא ומתן , אך בשל אי-הבנה נורו כמה יריות מן המבצר אל עבר ההמונים . ההמון הזועם הסתער על המבצר והרג את מפקד הכלא , חיילים שהיו בתוכו , ואת ראש עיריית פריז . עם כיבוש המבצר החל ההמון להרוס אותו . אבני הבסטיליה פוזרו ברחבי צרפת , סמל לחירות ולשחרור מדיכוי . 14 ביולי , יום הריסת הבסטיליה , היה לסמל חשוב של המהפכה והוא יום החג הלאומי של צרפת עד ימינו . ההסתערות על הבסטיליה ב14- ביולי , 1789 ציור שמן , המאה השמונה עשרה
|
|