|
|
صفحة: 84
ישראל , ואין היתר וסמכות לשום גורם לשנות את המצוות ואת ההלכות הנהוגות . לדבריו , מהותה של הרפורמה הראויה היא " חינוך והעלאת הדור אל התורה , ולא התאמת התורה אל הזמן . לא הורדת הפסגה אל הרדידות של חיינו . " היהודים הנאו-אורתודוקסים אימצו את אורח החיים והתרבות של סביבתם הנכרית והשתלבו בה . הדבר ניכר בעיסוקיהם , בלבושם , בהשתלבותם בלימודים באוניברסיטות וברכישת תארים אקדמיים , וכן בנטייתם לבלות את שעות הפנאי בתאטראות ובקונצרטים . הם קלטו את ערכי החברה סביבם , כל עוד לא סתרו את מצוות היהדות . בהשפעת הנאו-אורתודוקסייה צמחה הדמות המודרנית של היהודי האורתודוקסי - יהודי ששילב קיום קפדני של מצוות התורה עם השכלה כללית , לרוב אקדמית , והתערות חברתית . כך הוגשמה תפיסתו של שמשון רפאל הירש - "הדת עושה יד אחת עם הקדמה . " שאלות לסעיף : האורתודוקסייה והתיקונים בדת ( עמ' ( 84-82 . 1 מה דומה ומה שונה ביחסם של החת"ם סופר והרב ד"ר שמשון רפאל הירש כלפי הרפורמים ? . 2 מדוע הזרם שפיתח הרב ד"ר שמשון רפאל הירש נקרא "נאו-אורתודוקסייה ? " . 3 תארו דיון בין יהודי אורתודוקסי , יהודי נאו-אורתודוקסי ויהודי רפורמי בשאלת הקשרים החברתיים בין יהודים לבין נוצרים אזרחי גרמניה . א . מה תהיה עמדתו של כל אחד מהמתדיינים בנושא זה ? ב . עם מי מהמתדיינים אתם מזדהים ? נמקו . . 4 הוויכוח בין האורתודוקסייה לרפורמה ניטש ביהדות עד היום . על אילו נושאים ? מה אפשר ללמוד מכך ? כיתת בנות בבית הספר הראלי שמשון רפאל הירש , פרנקפורט 1906 בית הספר נוסד בשנת , 1853 וחינוך הבנות היה ברוח הנאו-אורתודוקסייה . בבית הספר למדו בצד המקצועות היהודיים המסורתיים גם מתמטיקה ומדעים .
|
|