|
|
صفحة: 81
גם נוסח התפילות בסידור שונה , ולא היה זה עוד סידור התפילה המסורתי . מן הסידור החדש הושמטו כל התפילות המביעות תקווה לשיבת ציון ולביאת המשיח . בשינויים אלו ביקשו מתקני הדת להדגיש כי הם רואים בעצמם אזרחים גרמנים נאמנים למולדתם . מאותה סיבה הם התפללו בשפה הגרמנית , שפת מולדתם . ב"היכל" אף הונהגה בעת התפילה שירת מקהלה שלוותה בנגינת עוגב : תחילה בידי נגן נוצרי - עובדה שהקלה במעט על השינוי בהלכות שבת וחג . כעבור זמן ליווה את התפילה נגן יהודי . המתקנים מכונים גם " רפורמים" כי הם ערכו רפורמה ( תיקון , שינוי צורה ) בדת היהודית . בשינויי הצורה והתוכן ביקשו המתקנים להתאים את היהדות לזמנים המודרניים . הם קיוו כי היהודי המודרני יוכל לשמור על זהותו היהודית ובו בזמן להשתלב בסביבה הנוצרית . כלומר , המתקנים חיפשו דרך להקל על היהודי בעולם המודרני : לאפשר לו להתפתח בתחום המקצוע שבחר בו וכך להשתלב בחברה הלא יהודית , ועם זאת לשמור על הזיקה לעולם היהדות . אברהם גייגר מדגיש את המשותף לכל בני האדם התנועה לתיקונים בדת הלכה והתחזקה , ואחד מהוגי הדעות החשובים בה היה אברהם גייגר . ( 1874-1810 ) הוא ביקש לקבוע כללים שיסייעו להפריד בין עיקר לטפל ביהדות . גייגר סבר כי העיקר ביהדות הוא הערכים הכלל-אנושיים , האוניברסליים , המתאימים לכל אדם ולכל קבוצה חברתית . לדעתו , צווי מוסר המשותפים לכל בני האדם בחברה האנושית , כגון " לא תרצח" ו"לא תגנוב , " הם היסודות העיקריים בדת ואותם אין לשנות . לעומת זאת לדעתו אפשר לשנות את מערכת המנהגים והמצוות הקשורים באירועים היסטוריים , כגון השבת והחגים , המיוחדים ליהודים והמבחינים בינם לבין הסביבה . גייגר היה בעל השכלה אקדמית וקיבל תואר דוקטור על מחקרו " מה קיבל מוחמד מהיהדות . " ? הוא שימש רב הקהילה הרפורמית בפרנקפורט , ואחר כך בברלין . הוא הציע לבטל את מנהג ברית המילה , וב1854- פרסם סידור ובו ניסח תפילות המביעות את תפיסת העולם של תנועת הרפורמה . בסוף ימיו מיתן את דעותיו , כדי למנוע קרע ביהדות . תהליך התיקונים בדת מקצין זרם רפורמי קיצוני במיוחד התפתח במאה התשע עשרה בהנהגתו של שמואל הולדהיים , ( 1860-1806 ) הרב של הקהילה הרפורמית בברלין . בבית הכנסת הרפורמי של הולדהיים נערכו התפילות כמו בכנסייה - בגילוי ראש , בלא טלית , וכמובן בשפה הגרמנית ובלוויית נגינת עוגב . הולדהיים אף ביקש להעביר את יום המנוחה של היהודים ליום ראשון , כנהוג אצל הנוצרים , אם אי-אפשר להנהיג במדינה אלא יום מנוחה אחד בשבוע . בהתאם לכך מ1849- הנהיג בקהילה הרפורמית בברלין שבראשה עמד את תפילת יום ראשון במקום תפילת השבת . לרעיונות הרפורמה נתפסו בתחילה רק מעטים מיהודי גרמניה - בעיקר האמידים והמשכילים . עם הזמן התחזק כוחם של הרפורמים , והתנועה התפשטה מגרמניה אל קהילות אחרות באירופה : הונגריה , מדינות במערב אירופה ובארצות הברית . שמואל הולדהיים , דיוקן אברהם גייגר , דיוקן
|
|