|
|
صفحة: 72
כומר מציע למנדלסון להתנצר בשנת 1760 הזמין לפאטר , כומר פרוטסטנטי משווייץ , את מנדלסון לוויכוח . תגובתו של מנדלסון להזמנה מעידה על הזדהותו הרבה עם רעיונות הנאורות . לפאטר הציע למנדלסון לסתור בוויכוח פומבי את אמיתות הנצרות או להתנצר . שתי האפשרויות לא היו נוחות למנדלסון : בהיותו יהודי שומר מצוות לא עלה על דעתו להתנצר , ובהיותו משכיל הנאמן לרעיון הסובלנות לא רצה לתקוף את אמונתם של אחרים . בתשובתו ללפאטר טען מנדלסון כי לכל הדתות יש אמיתות טבעיות משותפות . הוא התכוון לאמיתות שכליות - אמיתות שבני האדם יכולים להגיע אליהן באמצעות ff כלם , בלא הטלת צו אלוהי , לדוגמה הציווי " לא תרצח . " אמיתות שכליות אלו הן הבסיס של המוסר האנושי . נוסף עליהן יש לכל דת גם אמיתות היסטוריות , המיוחדות לה והקשורות באירועים מיוחדים בהתפתחותה , למשל סיפור מתן תורה ביהדות וסיפור צליבת ישו בנצרות . האמיתות ההיסטוריות האלה אינן מבוססות על השכל אלא נרכשות על ידי לימוד . מתוך הבחנה זו הסיק מנדלסון שלכל דת המקיימת את האמיתות השכליות המוסריות יש זכות קיום , ואילו על האמיתות ההיסטוריות של כל דת אין מקום לוויכוח . לכן הוא דחה את הצעות לפאטר והצהיר כי לא ימיר את דתו . מנדלסון טען שוויכוח כגון זה שהציע לפאטר עלול רק להזיק . מנדלסון דוגל בסובלנות דתית במדינה בשנת , 1783 כשלוש שנים לפני מותו של מנדלסון , הוא פרסם את ספרו " ירושלים . " את הספר כתב במשך כשמונה חודשים ובירר בו את מהות היחסים שבין הדת למדינה . מנדלסון דגל בהפרדת הדת מן המדינה והגן על זכותו של היהודי לאזרחות מלאה במדינה שהוא חי בה . לדעתו המדינה אינה רשאית להפלות בין אזרחיה בגלל אמונתם הדתית . הוא דרש משליטי המדינות שלא יתערבו בענייני דת ואמונה וטען כי אינם מעניינה של המדינה - על המדינה לדון את אזרחיה לפי מעשיהם בלבד ולא לפי אמונותיהם . מנדלסון קרא לשליטי המדינות להניח לכל אדם להאמין באלוהיו על פי דרכו . לטענתו המדינה רשאית ואף חייבת להעניש אזרח רק כאשר במעשיו הוא פוגע באמיתות השכליות המוסריות וכאשר אינו מקיים את חוקי המדינה , משום שאז הוא פוגע בסדר הציבורי . מנדלסון הדגיש כי סמכויות הענישה צריכות להיות בידי המדינה ולא בידי הממסד הדתי . בדעתו זו ערער על סמכויות הענישה שהיו לקהילה היהודית , כגון הטלת חרם , ועורר עליו כעס רב בקהילה . רעיונותיו סללו דרך למדינה שבה יוכלו בעלי אמונות שונות לחיות יחד בסובלנות ובלא כפייה . . 1 תארו את החדר בביתו של משה מנדלסון . . 2 מה תוכלו להסיק מכך על אורח החיים של מנדלסון ? . 3 כיצד מראהו של מנדלסון מעיד על השתלבותו בסביבה ? לפאטר ולסינג מבקרים בבית משה מנדלסון , ציור שמן , מוריץ דניאל אופנהיים , 1856 לפאטר ( מימין , ( לסינג ( עומד ) ומנדלסון ( משמאל . ( מפגש כזה מעולם לא התקיים , והוא פרי דמיונו של הצייר .
|
|