|
|
صفحة: 62
אורח החיים של הגר"א היה סגפני במיוחד : הוא נהג ללמוד בביתו ביחידות במשך רוב שעות היממה . מספרים כי נהג לישון רק כשעתיים ביממה , ונמנע מלישון יותר מחצי שעה בכל פעם . הוא המעיט באכילה ובשתייה , למד בחדר קר , וכדי שלא להירדם טבל את רגליו במים קרים . חלונות החדר שלמד בו היו מוגפים כדי שרעש מן החוץ לא יפריע לו . הגר"א מתנגד לדרך שהציעה החסידות הגר"א טען כי החסידות היא דת של כפירה . הוא התנגד למעמד המיוחד של הצדיק אצל החסידים וראה בהערצת הצדיק ובתפיסה שהוא מתווך בין האל לאדם עבודת אלילים . כמו כן הוא התנגד לגישתה של החסידות בעניין לימוד התורה , משום שלטענתו לא העריכה את לימוד התורה , כפי שהיה נהוג בישיבות , והוא ראה בכך סטייה מן הערכים היהודיים המסורתיים . בהשפעתו פורסם ב1780- כתב חרם שני נגד החסידים . בכתב החרם נאסר כל מגע עם החסידים : על חברי הקהילה נאסר לאכול מן השחיטה שלהם ולהשכיר להם דירות , והם נדרשו לגרשם ממקומות מגוריהם . שליחים הפיצו את כתב החרם בקהילות חשובות , וכל אחת מהן התחייבה להפיצו בקהילות אחרות . כל קהילות ליטא אימצו את כתב החרם . תוצאות החרמות היו חמורות לחסידים : הם גורשו ממקומות מגוריהם , פרנסתם נפגעה , ושידוכים ואירוסים עמם הופרו . השלטון מעורב במאבק בין חסידים למתנגדים הגר"א התמיד במאבקו בחסידות , ואף כשנה לפני מותו פרסם איגרת ובה הודיע כי אינו חוזר בו מהתנגדותו לחסידות . המאבק בין החסידים למתנגדים הגיע לשיא עם מותו של הגר"א בחג הסוכות של שנת . 1797 המתנגדים טענו כי בשעה שמרבית יהודי וילנה התאבלו על מות הגר"א , החסידים המשיכו בשמחת החג ובהוללות מבלי להתחשב במות הרב . לדבריהם , החסידים אף הגבירו את השמחה בשל מות הגר"א , ולכן החל גל נוסף של רדיפות החסידים על ידי המתנגדים . בהשפעת אירועים אלו , ב1798- החליטו החסידים לפנות אל השלטונות . הם טענו לפניהם כי מנהיגי הקהילה פוגעים בהם וכי הם מעלימים מסים . בתגובה הלשינו המתנגדים לשלטונות על רבי שניאור זלמן מלאדי , * המנהיג של חסידי רוסיה הלבנה . הם מסרו לשלטונות כי רבי שניאור שולח כספים אל מחוץ לגבולות המדינה , לתורכיה - הכוונה הייתה לכספים שנשלחו לחסידים שישבו בארץ ישראל , שהייתה בשלטון תורכיה . בגלל הלשנות אלו נאסר רבי שניאור זלמן פעמיים ( ב1798- וב ( 1800- ושוחרר לאחר חקירה . עד היום החסידים חוגגים בי"ט בכסלו את יום שחרורו מן הכלא . רבי שניאור זלמן מלאדי * ( 1813-1745 ) מייסד תנועת חב"ד ( חכמה בינה דעת ) בחסידות . תנועה זו הדגישה את ערכם של לימוד התורה וההבנה השכלית של עבודת האל . הוא ביקש להיפגש עם הגר"א כדי להגיע להבנה בין חסידים למתנגדים , אבל הגר"א סירב להיפגש אתו . תורתו לוקטה בספר " התניא . " יהודי ליטאי עם אשתו ובתו , הדפס מן המאה התשע עשרה , פריז
|
|