|
|
صفحة: 28
הנאֹורּות והמדינה הוגי הדעות מושפעים מרעיונות שעלו במאה השבע עשרה ביקורתם של הוגי הדעות של הנאורות הופנתה לא רק כלפי הדת אלא גם כלפי המשטר - הם יצאו נגד הריכוז של כל סמכויות השלטון בידי המלך . המלך היה המחוקק היחיד והשופט העליון ובידיו היו נתונות כל סמכויות הביצוע . במושגים של ימינו אפשר לומר שלא הייתה במדינה הפרדת רשויות : המלך היה הרשות המחוקקת , הרשות המבצעת וגם הרשות השופטת . משטר כזה , שבו הכוח מרוכז בידי הריבון , נקרא משטר אבסולוטי ( מוחלט ) והוא נועד לקיים סדר קבוע ויציב . השליט האבסולוטי ראה את עצמו כמי ששולט בחסד האל ולכן כפוף לאל לבדו וחייב דין וחשבון רק לו . המלך היה יכול להקשיב לעצות ולבקשות של נציגי גופים בממלכתו ושל אנשים פרטיים , אבל החלטותיו שיקפו רק את מה שבעיניו היה מועיל לציבור ולמדינה , לכן נהגו לומר כי "השלטון הוא סודו של המלך . " ארמון ורסאי וגניו , ציור , המאה השבע עשרה לואי הארבעה עשר מלך בצרפת בשנים , 1715-1643 כלומר שבעים ושתיים שנה , ובמדיניותו הגשים את רעיונות האבסולוטיזם . הארמון המפואר שבנה בכפר ורסאי , בקרבת פריז , ביטא את ריחוקו של המלך מן הציבור ותאם את התפיסה האבסולוטית , שהתבססה על הרעיון שהמלך הוא אישיות מורמת מעם . ריחוק הארמון המלכותי מאפשרות של מגע עם ההמונים תרם לתחושת הביטחון של המלך ואף הגביר את ההערצה ויראת הכבוד שרחשו לו רוב נתיניו . בהקמת הארמון עסקו למעלה משלושים וחמישה אלף בנאים , גננים , אמנים ובעלי מלאכה . חזיתו השתרעה לאורך כחמש מאות מטרים ; באולמותיו ובחדריו היו מראות רבות - אביזר מותרות באותה תקופה , נברשות , שטיחי קיר , פסלים ויצירות אמנות שהוכנו במיוחד בשביל המלך . דלתות הארמון נפתחו אל גנים רחבי ידיים שכללו מזרקות , פסלים , גינות ומבנים מיוחדים . תכנון הסביבה בקרבת הארמון שיקף את רעיונות האבסולוטיזם . בימי לואי הארבעה עשר ובימי יורשיו נסללו שדרות רחבות מכל עברי הארמון . מקומו של הארמון במרכזו של מבנה גאומטרי סימל את הרעיון שהמלוכה , המיוצגת על ידי הארמון , היא המרכז . רוב גני הארמון היו מתוכננים אף הם בתכנון סימטרי מדוקדק - כאילו הטבע עצמו "התיישר" לפי רצון המלך .
|
|