|
|
صفحة: 167
המבנה של כל הוראות הקפיצה דומה , והוא מכיל אופרנד אחד המציין תווית של ההוראה שיש לדלג אליה . תווית Jxxx השמות המנמוניים של ההוראות האלה מתחילים באות ; J המשך השם xxx הוא רק " מחזיק מקום" בהוראה , ואין לרשום שם ממש שלוש פעמים האות , x אלא אות או צירוף אותיות המציין את התנאי לקפיצה . בדוגמאות למעלה , למשל , במקום x רשמנו Z או . A בדומה להוראת הקפיצה הבלתי מותנית , בזמן טעינת התכנית לזיכרון , מתורגמת התווית לכתובת של ההוראה אליה מוצמדת התווית . במעבד 8086 יש אילוץ על המרחק אליה ניתן לקפוץ בקפיצות מותנות : כל הקפיצות המותנות חייבות להתבצע למען שאת מרחקו בינו לבין מען פקודת הקפיצה המותנית עצמה ניתן לרשום כמספר מכוון מטיפוס בית . כלומר , הקפיצה יכולה להיות עד 127 בתים קדימה , או עד 128 בתים אחורה . קפיצה למרחק גדול יותר תוגדר על-ידי האסמבלר כשגיאה . במידה שאנו רוצים לבצע קפיצה למרחק גדול יותר , אנו יכולים להשתמש בשתי הוראות ו תחילה לבצע קפיצה מותנית למען חוקי ובו לרשום הוראה לקפיצה בלתי מותנית לכל יעד במקטע הקוד . את הוראות הקפיצה המותנות ניתן לחלק לשלושה סוגים ו א . הוראות קפיצה מותנות הבודקות ערך של דגל מסוים . ב . הוראות קפיצה מותנות עבור מספרים בלתי מכוונים . ג . הוראות קפיצה מותנות עבור מספרים מכוונים . נתאר כל קבוצה ונדגים את השימוש בהן . הוראות הקפיצה המותנות הבודקות ערך של דגל מסוים מרוכזות בטבלה . 5 . 6
|
|