|
|
صفحة: 22
לדוגמה ל הוראה המתחילה ב01- היא הוראת השמה של נתון באתר מסוים , והמספר 01 במקרה זה מציין את אופרטור פעולת ההשמה ; ואילו 01 המופיע במיקום 3 ו ( yy ) 4- או במיקום 5 ו ( zz ) 6- יכול להיות נתון מיידי ( המספר 1 עצמו ) או האוגר AX או כתובת בזיכרון . כדי להבטיח פענוח חד משמעי של ההוראה , נגדיר קודי הוראה שונים , בהתאם לסוג הפעולה ולסוג האופרנדים עליהם היא מתבצעת . כך לדוגמה , הגדרנו קוד 02 להעברה של תוכן אוגר אחד לאוגר אחר וקוד נוסף 05 להעברה של תוכן אוגר לתא בזיכרון . כלומר , לכל פעולה נגדיר משפחה של הוראות מכונה , שבה האופרטור מתאר פעולה זהה המתבצעת על צירוף שונה של אופרנדים . לדוגמה את ההוראה 01 01 23 נוכל לפענח בצורה הבאה ' הוראת חיבור ההוראה השנייה היא הוראת חיבור . הוראה זו כוללת שני אופרנדים והיא ניתנת לתיאור בצורה הבאה אופרנד מקור + אופרנד יעד <— אופרנד יעד סוגי האופרנדים האפשריים בהוראה זו הם : אופרנד היעד חייב להיות אחד משני האוגרים AX או BX והוא לא יכול להיות תא בזיכרון ; אופרנד המקור יכול להיות אחת משתי אפשרויות י נתון מיידי או אוגר . תוצאת החיבור מושמת תמיד באופרנד היעד . כיוון שהגבלנו את צירופי האופרנדיס האפשריים בהוראת חיבור , נצטרך להגדיר רק שתי הוראות חיבור שונות , והן מתוארות בטבלה . 1 . 3 הקודים שנבחר כקוד פעולה המציינת חיבור הם : 06 ו . 07-
|
|