|
|
صفحة: 21
נתאר כמה דוגמאות להוראות השמה שים את הנתון 27 באוגר 01 01 27 AX שים את תוכן האוגר BX באוגר 02 01 02 AX שים את הנתון 27 בכתובת 99 בזיכרון 04 99 27 חשבו , כיצד נעתיק תוכן תא שכתובתו 99 לתא שכתובתו ? 98 צירופי האופרנדים מוגבלים , לכן לא נוכל לרשום את הצירוף ו שים את תוכן כתובת תא 99 בכתובת תא 98 לכן , עלינו לרשום שתי הוראות ההוראה 03 01 99 שפירושה "שים תוכן כתובת תא 99 באוגר '' AX וההוראה 05 98 01 שפירושה שים תוכן AX בתא שכתובתו 98 שימוש בקודים מספריים עשוי לבלבל . למשל המספר 01 יכול להיות אחד מאלה נתון מיידי , כלומר : הנתון עצמו מציין של אוגר - ; AX כתובת תא בזיכרון - ! קוד של אופרטור ; כיצד המעבד יבדיל ביניהם ? התשובה לכך פשוטה : המעבד מבדיל בין אופרטור לאופרנד על-פי מיקום הקוד בהוראה . במחשב הפשוט ההוראה מתחילה תמיד בקוד של אופרטור . נ 1 בלה 1 . 2 הוראות העברה
|
|