|
صفحة: 20
הוראת העברה ההוראה הראשונה שנגדיר היא הוראת העברה , אשר מעתיקה את התוכן של אופרנד שנקרא " אופרנד המקור" ומשימה אותו באופרנד שני שנקרא "אופרנד היעד . " מסמנים זאת כך ; אופרנד מקור <— אופרנד יעד שימו לב , שזהו סימון בלבד , ולא צורת ההוראה עצמה בתכנית בשפת אסמבלי . ההוראה עצמה בשפת אסמבלי תירשם במבנה הזה : [ xx ] [ yy ] [ zz ] סוגי האופרנדים האפשריים בהוראה כזו הם t אופרנד היעד חייב להיות רכיב זיכרון שבו ניתן לשמור את הנתון ולכן הוא יכול להיות אחד משני האוגרים AX , BX או תא בזיכרון . אופרנד המקור יכול להיות אחד מארבע האפשרויות : נתון מיידי , אוגר AX או אוגר BX או תא בזיכרון . הגדרת סוגי האופרנדים הללו לא מאפשרת העברה ישירה של הנתונים בין שתי כתובות ? בזיכרון , והיא קובעת חמישה צירופים של אופרנדים בהם מותר להשתמש בהוראה זו נתון מיידי <— אוגר תוכן אוגר <— אוגר תוכן כתובת בזיכרון <— אוגר נתון מיידי ^ - כתובת בזיכרון תוכן אוגר <— כתובת בזיכרון בהתאם , נגדיר חמש הוראות העברה , שכל אחת מהן מגדירה צירוף מסוים של אופרנדים , ונבחר עבורן את הקודים 01 עד . 05 הטבלה הבאה מתארת את קוד הפעולה של הוראות ההעברה .
|
|