صفحة: 70

מגמות אלה באו לידי ביטוי בהקמתו של גוש אמונים , שרבים בציבור הדתי-לאומי הזדהו עם פעולותיו . גוש אמונים גוש אמונים היה תנועה פוליטית , דתית , חוץ פרלמנטרית , שפעלה בין השנים . 1988-1974 התנועה נוסדה על רקע מלחמת יום הכיפורים והסכמי ההפרדה בגולן , אך יש המקדימים את התהוותה לימים שלאחר מלחמת ששת הימים ואף קודם לכן . בראש ובראשונה היה גוש אמונים תנועה שביקשה להביא לשינוי ערכים : לא עוד חיקוי של הציונות החילונית , אלא ביסוס הציונות על ערכים דתיים . בכרוז הראשון של הגוש נאמר , כי " גוש אמונים קם מתוך מטרה ליצוק בשורה חדשה-ישנה בכלים ובדפוסים קיימים , כדי לשוב ולעורר מחדש להגשמה ציונית מלאה במעשה וברוח ... תוך הכרה כי מקור החזון במורשת ישראל ובשורשי היהדות , ותכליתו - הגאולה השלמה לעם ישראל ולעולם כולו " . מקור יניקה משמעותי של ראשי גוש אמונים היה ישיבת מרכז הרב , ובראש הישיבה , הרב צבי יהודה קוק ( בנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק , ( הם ראו את מנהיגם הרוחני . עם זאת , ראו את עצמם ראשי הגוש כממשיכי דרכם של החלוצים בראשית ימיה של התנועה הציונית . * על-פי תפיסתו של הרב צבי יהודה קוק , המפעל הציוני לא בא לעולם מתוך יוזמה אנושית או יוהרה לאומית , כפי שסוברים יהודים חרדים , אלא מתוך יוזמה אלוהית שעם ישראל נענה לה . אומנם , רבים מהיהודים החרדים לדבר ה' לא השכילו לפענח את המשמעות המשיחית של שיבת העם היהודי לארצו , כשם שרבים מהציונים לא היו ערים למשמעות הדתית של המפעל הציוני , אולם ההשגחה העליונה היא המובילה אותם , בין מדעתם ובין שלא מדעתם , בתהליך הגאולה . בתהליך זה נודעת חשיבות עליונה לעצם קיומה של מדינה יהודית , ולכן אסור לפגוע בסמלי הריבונות של מדינת ישראל או להתעמת עם חיילי צה"ל . לפי הרב צבי יהודה קוק : " יש דבר עיקרי , כללי : המדינה . היא כולה קודש ואין בה שום פגם … בעיות וסיבוכים ; אין בהם כדי לפגום , ול ? במשהו , בכל תוקף קדושת המדינה . עצם הערך של המדינה אינו מותנה בכך אם יש בה יותר שומרי תורה ומצוות , או פחות ** " ... תפיסה זו לא מנעה מאנשי גוש אמונים , שראו את עצמם פועלים ברוחה של ישיבת מרכז הרב , לנהל מאבק , לעתים אלים , במטרה לקבל את הסכמת ממשלות ישראל לפעולות ההתיישבות . מבחינתם , יש לממשלה מחויבות לשמור על ריבונות ישראלית בכל שטחי ארץ-ישראל ולא לסגת מהם . חוגים אלה ספגו מכה קשה עם החלטת הממשלה על פינוי היישובים היהודיים בחצי האי סיני בשנת , 1982 במסגרת הסכם השלום עם מצרים . החלטה זו של הממשלה החלישה אצל רבים את ההזדהות המוחלטת עם המדינה , הגבירה את הביקורת על מנהיגיה ואף הביאה להתארגנות מחתרתית במטרה לסכל את הפינוי . *** הבחינה המחודשת של היחס למדינה מצד הציבור הדתי-לאומי הגיעה לשיאה בתקופת הסכמי אוסלו , על רקע הנכונות של ממשלות ישראל לוויתורים טריטוריאליים . היו חוגים בציבור הדתי-לאומי שתמכו בהסכמים , אך רבים התנגדו להם , עד כדי התלבטות אם להמשיך לומר בבתי הכנסת את התפילה לשלום המדינה . הכרסום בתפיסות המייחסות קדושה למדינה ולמוסדותיה מצא ביטוי גם בפסקי ההלכה של רבנים המזוהים עם הציבור הדתי-לאומי , ואחדים מהם אף קראו לחיילים לסרב פקודה , אם יתבקשו לפנות יישובים ומחנות צבא בשטחי יש"ע . 1 ישיבת מרכז הרב הוקמה לראשונה בשנות ה20- על-ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק . לשיא כוחה הגיעה הישיבה בשנות ה70- בהנהגתו של בנו , הרב צבי יהודה הכהן קוק . ( 1982-1891 ) הישיבה הובילה " מהפכה אמונית , " ששינתה את דמותו של הציבור הדתי-לאומי לבלי הכר , אך מסוף שנות ה80- חלה ירידה בהשפעתה החינוכית . * ערעור על הזיקה בין ישיבת מרכז הרב לגוש אמונים - במאמרו של יוני גארב , " משיחיות , אנטינומיזם וכוח בציונות הדתית - מקרה 'המחתרת היהודית " , ' הציונות הדתית : עידן התמורות , אשר כהן ( עורך מדעי , ( ישראל הראל ( עורך עמית , ( מוסד ביאליק ירושלים , קרן קיימת לישראל , המועצה העולמית לחינוך תורני , תשס"ד , ירושלים , עמ' . 365-323 ** אביעזר רביצקי , הקץ המגולה ומדינת היהודים , עם עובד , תל אביב , , 1993 עמ' . 189 *** הקשר בין פעולות המחתרת היהודית בשנות ה80- לבין עצירת הנסיגה נתון במחלוקת בין החוקרים . ראו על כך במאמרו הנ"ל של יוני גארב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار