|
|
صفحة: 253
מכאן לטענה השנייה כנגד הנהגתם של נישואים אזרחיים , והיא זו הקשורה בחשש לריבוי ממזרים ... גם אם רוב הפוסקים אינם מחשיבים אישה הנישאת בנישואין אזרחיים כאשת איש גמורה , מכל מקום החששות הרבים הקיימים כאן , כמו החשש לקידושי שטר ( מחמת המסמכים שהם חותמים עליהם , ( החשש לקידושי כסף ( מחמת חילופי טבעות הנהוגים בהם , ( ובמיוחד החשש לקידושי ביאה ... גרמו לכך שחלקם [ של הפוסקים ] לא נאותו [ להתיר לאשה להינשא בשנית ] ללא גט , ורק בשעת דחק , כשאי אפשר להשיג גט , הורו להיתר . גם בבתי הדין הרבניים בישראל זו הפסיקה המקובלת . ( עמ' ( 1570-1565 נשאלת השאלה : האם עצם העובדה שהדעה הרווחת בקרב חכמי ההלכה היא שאין לנישואין אזרחיים תוקף הלכתי מלא מעיקר הדין , ולפיכך לא קיימת לכאורה כל בעיית ממזרות כתוצאה מכך , די בה כדי לשמש יסוד להנהגת נישואין אזרחיים במדינה , למי שמעוניין בכך , מכיוון שלכאורה הדבר לא עלול להביא לפילוג בחברה היהודית ? לעניות דעתי , ספק רב אם יכולים המקורות הנזכרים להצדיק הנהגתם של נישואין אזרחיים בישראל . כל המקורות המדברים על היעדר תוקף הלכתי לנישואין אלה אינם עוסקים אלא במצב של דיעבד , לאחר שהאישה נישאה כבר , ומתעוררת השאלה של מעמדה האישי לעניין הצורך בגט ... מן העובדה שרוב הפוסקים מסכימים , שניתן להתיר לאשה להינשא גם ללא קבלת גט , כשהבעל אינו לפנינו , ספק גדול אם ניתן להסיק על מתן הכשר גמור לכתחילה לנישואין אזרחיים - נישואין שכרוכות בהם בעיות הלכתיות רבות , ושלדעת חלק גדול מחכמי ההלכה יש בהם כדי ליצור מצב של ספק קידושין , ולפחות לחייב בגט לחומרא . ( עמ' ( 1573-1572 " מאחר שלפי מיטב הערכתי , במקרה של הנהגת נישואין אזרחיים , לא יימצא שום גוף רבני או אישיות רבנית בעלת סמכות מכרעת , שיוציאו פסק הלכה עקרוני המתיר את כל הנשים שנישאו בנישואין אזרחיים ללא גט , תיווצר בארץ שכבה שלימה של צאצאים למשפחות שאמותיהם נישאו ללא גט ... אין ספק שחלק מן הצאצאים הללו יהיו במעמד של ספק ... וייווצר מצב שבו ציבור גדול של שומרי תורה ומצוות במדינה יצטרך להימנע מלהיכנס בקשרי חיתון כלשהם עם ציבור זה ... ( עמ' ( 1581-1580 גם אם לא היה מדובר בחשש גמור לריבוי ממזרים עם הנהגתם של נישואין אזרחיים בישראל , לא ניתן לצפות לתמיכתן של הרשויות ההלכתיות המוסמכות , וזאת מן הטעם הבא : עיקר הלחץ להנהגתם של נישואין אזרחיים בישראל הוא לפתרון בעייתם של איסורי ופסולי חיתון , שאינם יכולים להינשא על-פי החוק הקיים . המדובר בנישואי כהן וגרושה , ממזר וישראלית וכיוצא באלה , וכן בנישואין בין בן זוג יהודי לבין בן דת אחרת ( נישואי תערובת . ( בקשת תמיכה מצד הרשויות הרבניות ... לחוק שיכשיר נישואין כאלה , האסורים על פי ההלכה , הינה צעד לא מעשי , שכן אין לצפות שהרבנות הראשית תיתן הכרתה להסדר המנוגד להלכה ...
|
|