|
|
صفحة: 242
חוק שיפוט בתי דין רבניים - בעיות ופתרונות הסמכות הייחודית שהעניק החוק לבתי הדין הרבניים בתחומי הנישואין והגירושין מעוררת לא רק מחלוקת רעיונית , אלא גם בעיות מעשיות . בתחום הנישואין , ההלכה אינה מאפשרת ליהודים החפצים בכך להינשא לבני דתות אחרות , וכן אוסרת על נישואין בין כוהן לגרושה " ) איסורי לאו . ( " כמו כן , היא אוסרת על נישואין של אנשים המוגדרים בהלכה כ"פסולי חיתון" - למשל , ממזרים " ) איסורי עריות . ( " בנוסף לכך , במדינת ישראל חיים מאות אלפי אנשים שאינם יכולים להינשא בבתי הדין הרבניים משום שאינם נחשבים יהודים לפי ההלכה . בתחום הגירושין , ההלכה מחייבת את האישה לקבל גט מבעלה על מנת שתוכל להינשא שנית , ואם היא חיה עם גבר אחר לפני שקיבלה גט , היא נחשבת נואפת . העובדה שעל הגבר לא חלה הגבלה דומה , מהווה לדעת רבים בציבור החילוני דוגמה לפגיעה של ההלכה בשוויון בין המינים . כמו כן , נשים הופכות לא אחת ל"מסורבות גט" למשך שנים ארוכות , וזאת משום שלפי ההלכה היהודית הגט חייב להינתן מרצון . גט שניתן בכפייה , נחשב לגט מעושה - כלומר , לגט פסול . אם אישה שקיבלה גט כזה תינשא לגבר אחר , הילדים שייוולדו מנישואין אלה ייחשבו לממזרים , ולא יוכלו להתחתן עם יהודים . כמה מהבעיות ניתנות לפתרון במסגרת ההלכה - למשל , עריכת הסכם קדם-נישואין , שנועד למנוע סרבנות גט משני הצדדים , או הפעלתם של אמצעי האכיפה הקיימים בהלכה על בעלים סרבני גט . פתרונות אלה אינם מקובלים על דעת כל הפוסקים , שכן הם חוששים שהאכיפה תהפוך את הגט לגט פסול שניתן בניגוד לרצונו של הבעל . יש גם מקרים שלא ניתן לפתור במסגרת ההלכה , למשל אנשים הרוצים להינשא בנישואי תערובת או בנישואין האסורים על-פי התורה . הסכם קדם-נישואין הסכם קדם-נישואין הוא הסכם שהזוג עורך לפני נישואיו , ובו מוטלים קנסות כספיים על מי שמסרב לתת גט במקרה של גירושין . סכום הקנס ג ? ל ככל שתקופת הסירוב מתמשכת . כדי למנוע מצב שבו ההסכם יהווה גורם שיזרז הליכי גירושין , הוא כולל התחייבות לתקופה של חודשים אחדים שבה ייעשה ניסיון לאיחוי הקרע בין בני הזוג . יש חוגים דתיים - למשל , החוגים המזוהים עם הקיבוץ הדתי , שמעודדים בני זוג לנסח הסכם שכזה , אבל יש גם המזהירים מפניו מחשש שמדובר בגט מעושה . בנוסף לבעיות ההלכתיות הנוצרות מהכפיפות של כלל הציבור לדין התורה בתחום הנישואין והגירושין , הרי שעצם ההיזקקות של ציבור שאינו חש מחויבות להלכה לבתי הדין הרבניים , מעוררת לא אחת התנגדות בשל מה שהם רואים כפגיעה בחופש מדת . התנגדות זו מהווה רקע לניסיונות בלתי פוסקים לעקוף את סמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים בתחום הנישואין והגירושין , ניסיונות שאחדים מהם אף זכו בדיעבד להכרת המדינה .
|
|