|
|
صفحة: 241
פרק : 16 נישואים כדת משה וישראל או נישואים אזרחיים ? הזכות להינשא ולהקים משפחה היא אחת מהזכויות שזכו להכרה בינלאומית כבר ב"הצהרת זכויות האדם והאזרח , " פרי המהפכה הצרפתית . זכות זו צוינה גם במגילות זכויות אחרות , כמו " ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם , " שהתקבלה בדצמבר 1948 על-ידי האו"ם ( ראו "להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 169-164 מדינת ישראל אישרה את נוסח הכרזת האו"ם , אולם שלא כמו במדינות אחרות לא קיימת בה אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים , שהם נישואים הנערכים על-ידי הרשות המוסמכת של כל מדינה ומדינה בהתאם לחוקים הנהוגים בה , ללא טקס דתי . החוק במדינת ישראל קובע , כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים וייערכו אך ורק על-פי דין תורה ( על חוק שיפוט בתי דין רבניים ראו עמ' . ( 171 בעיני רבים בציבור הדתי , חוק שיפוט בתי דין רבניים מהווה לא רק ביטוי לדמותה של ישראל כמדינה יהודית , אלא גם תנאי הכרחי לאחדותו של העם , שכן , הוא מונע את פילוג העם לשתי קבוצות , שאחת מהן עלולה להימנע מקשרי נישואין עם האחרת . הם רואים בו חוק שהתקבל בדרך דמוקרטית ולכן הוא לגיטימי ככל חוק אחר . לעומת זאת , בעיני רבים בציבור החילוני , הכפיפות להלכה בתחום זה מהווה פגיעה בחירות הפרט ושיא של כפייה דתית בנושא שהוא אישי ומשמעותי . יתר על כן , כמה מדיני האישות היהודיים נתפסים בעיני הציבור החילוני כמנוגדים לערכים דמוקרטיים , כמו הזכות לחופש מדת והזכות לנישואין . מציאות זו היא העומדת בבסיס הדרישה להנהיג במדינת ישראל אפשרות לנישואין אזרחיים , קודם כל עבור אלה שאינם יכולים להינשא באמצעות בתי הדין הרבניים , ובהמשך , גם לאנשים שאינם מעוניינים בכך מסיבות עקרוניות . חלקם אינם מעוניינים בטקס דתי אורתודוקסי , ואחרים אינם מעוניינים בטקס דתי כלשהו . דרישה זו גוברת ככל שעולה מספרם של האנשים החיים במדינת ישראל ושאינם נחשבים יהודים על-פי ההלכה , שכן החוק הקיים איננו נותן מענה לבעייתם . יתר על כן , יש חוגים הסבורים , כי כל עוד מדינת ישראל לא תכיר בנישואין אזרחיים , היא לא תוכל להיחשב למדינה דמוקרטית ליברלית . מנגד , רבים בציבור הדתי מזהירים , כי נישואין אזרחיים יחייבו עריכת רשימות יוחסין וימנעו מבני זוג את האפשרות להינשא זה לזה . אולם , יש אנשים דתיים , ובהם גם רבנים , הסבורים כי הנהגתם של נישואין אזרחיים היא דבר נכון וראוי גם מבחינת ההלכה . בפרק זה נבחן : מהן ההשלכות של העובדה שנישואים וגירושים בישראל הם בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים ? אילו דרכים ואפשרויות עומדות בפני מי שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא באמצעות בתי הדין הרבניים ? מהם חילוקי הדעות בשאלת הנהגתם של נישואים אזרחיים ?
|
|