|
|
صفحة: 237
הקונסרבטיבי לצורך הרישום כיהודי . בשנת 2003 עברו כ200- עולים גיור רפורמי וכ100- גיור קונסרבטיבי , מספר קטן יחסית , אך יש לראות נתון זה על רקע מיעוט כלל המתגיירים מקרב עולי חבר המדינות . המתגיירים בבית הדין המיוחד , לפי ארצות מוצאם נתונים אלה מקבלים חיזוק ממחקר שערכה הסוכנות היהודית על עמדתם של העולים עצמם ביחס לגיור . מתוצאות המחקר , שהוגשו לכנסת ביוני 2003 עולה , כי 40 % מהעולים מחבר המדינות הביעו רצון להתגייר בטרם עלייתם , אך רק 6 % הביעו רצון דומה לאחר העלייה . חלקם נימקו זאת בכך שהגיור לא יעניק להם כל יתרון מעשי וחלקם טענו כי תהליך הגיור קשה מדי . למיעוט היחסי של המתגיירים מקרב עולי חבר המדינות יש הסברים נוספים . לדעת בנימין איש-שלום , העומד בראש " המכון המשותף ללימודי יהדות , " קשיי הקליטה וההסתגלות למדינה החדשה גורמים לרבים מהעולים לפנות זמן בעיקר לנושאים קיומיים , כמציאת פרנסה ולימוד השפה העברית . הסבר אחר תולה את מיעוט המתגיירים בקשיים שמערימים בתי הדין לגיור , בין אם ביצירת סחבת ובין אם בדרישה גם מבן הזוג של המתגייר לקבל עליו עול מצוות . במיוחד מרתיעה אותם הדרישה להעביר את הילדים לבתי ספר דתיים : פעמים רבות הילדים אינם רוצים לעזוב את חברי כיתתם , לעתים ההורים אינם רוצים לשנות את סגנון הלימוד של ילדיהם , לעתים אין בתי ספר דתיים באזור המגורים , ולעתים בתי הספר הדתיים הנמצאים באזור המגורים אינם מוכנים לקבל את הילד שהוריו עוברים תהליך גיור , משום שהוא אינו דתי . טענות אלה נדחות על-ידי העומדים בראש בתי הדין לגיור . לטענתם קיימים בתי דין המחמירים יותר מאחרים , אך בסך הכול , רוב הניגשים לבית הדין מקבלים את אישורו לגיורם . הרב רוזן , שעמד בראש מינהל הגיור במשך כעשור , טוען כי הסיבה העיקרית למיעוט המתגיירים היא היעדר אינטרס ממשי לגיור . רובם הגדול של העולים , כולל העולים שאינם יהודים לפי ההלכה , הם אזרחים שווי זכויות מכוח חוק השבות . הם חשים את עצמם כישראלים לכל דבר , ואף החברה הישראלית איננה דורשת מהם להתגייר על מנת להשתלב בה . * 1 לפי נתוני המכון המשותף ללימודי יהדות מיום 9 . 1 . 06 היה מספר המתגיירים בשנת , 5 , 279 2005 מתוכם 1 , 165 היו עולים מברית המועצות לשעבר . ? עד לשנת 1995 היה הגיור בסמכותם של בתי הדין הרבניים האזוריים . מכיוון שרוב הדיינים נמנו עם הציבור החרדי , שגישתו כלפי הגיור הייתה בדרך-כלל קשוחה יותר , יזם הרב הראשי דאז , הרב אליהו בקשי דורון , הקמת בתי דין מיוחדים לגיור . בתי דין אלה אוישו על-ידי רבנים דתיים לאומיים , שראו בגיורם של העולים מחבר העמים ועולי אתיופיה משימה לאומית ראשונה במעלה . הרכבים אלה , כעשרה במספר , היו חלק ממינהל בתי הדין הרבניים , עד שבשנת 2004 הוחלט להעבירם למשרד ראש הממשלה , לאחריותו של הרב חיים דרוקמן . * הרב ישראל רוזן , "מקסם השווא של הרב דרוקמן , " הארץ , . 21 . 7 . 04 עמ' ב 2 הנתונים על פי אתר הכנסת / מסמכי מרכז מחקר ומידע / גיור , עמ' 3 טבלה 2 . 2
|
|